יום ראשון, 5 בנובמבר 2017

Nahshonim Forest 28.10.17

רושם כללי:
הליגה הראשונה השנה. תמיד מעניין מי נכנס לכושר, מי החליט לוותר על המקומות הראשונים השנה ומי עבר לקטגוריה אחרת. כיף לראות את כל האנשים שלא פגשת כבר מספר חודשים ולהתעדכן בשלומם.
מארגני התחרות לא טרחו לעדכן את אורכי המסלולים באתר, לכן רק בשטח גיליתי את אורך המסלול שלי.
בעקרון הלך לי לא רע. פרט לזה שבזבזתי חמש דקות בחיפוש אחר התחנה הראשונה, המסלול עבר חלק והצלחתי להישאר במפה לאורך לכ המסלול. הכושר שלי עדיין במצב לא טוב, אבל יכולתי לרוץ מעט. לא יהו מספיק מים במסלול. תחנת המים היחידה שעברה בציר שלי הייתה תחנת קהל ובגלל הלחץ של תחנת קהל + טעות במספר התחנה (כך חשבתי), שכחתי לשתות. אולי זאת בעצם אשמתי.
במספר תחנות נתלתי באנשים שעמדי כמעט על התחנה - חושפים אותה לנווטים האחרים ובו זמנית לא מאפשרים גישה נוחה אליה.

ניתוח ציר:
התחלתי את התחרות מהרמדי. בלג לתחנה ה-1 רצתי ישר, חלפתי את הסינגל ובור המים שאיפס אותי. אחרי השביל השני שחלפתי חיכיתי לצברים וכבר חשבתי שהם הופיעו והתחלתי להתבלבל. פשוט הייתי צריכה להמשיך לרוץ, אבל התחלתי להסתבך. לפתע השטח לא נראה לי כמו במפה ושבתי שאני במקום אחר. ניסיתי להתאפס. חזרתי על עכבותיי. ניסיתי שוב להתקדם. שוב התבלבלתי. בקיצור. עד שלא נתקלתי בתחנה אחרת על מצוק, לא הצלחתי למצוא את עצמי. עדיף היה ללכת על בטוח ולתקוף מצומת שבילים צפון מזרחית לתחנה.
בלג לתחנה 2 יצאתי אל העיקול, משם חתכתי דרומה לשביל נוסף. רצתי עליו עד שנהפך לצר. בדקתי סלע אחד ואז את הסלע הנכון לבקצה השלוחה.
בלג ל-3 אולי היה עדיף לעקוף את הקקטוסים ממערב. אבל מכיוון שעשיתי את העיקוף ממזרח, הצלחתי לראות את תחנה 4 עוד לפני שלקחתי את 3.
בלג ל-4 ריצי אל השביל הצפוני והמשכתי צפונה עוד שני שבילים. בשביל האחרון רצתי עליו עד שהתחילה הירידה ומשם חתכתי דרך השטח. השלוחה נראתה בברור ואחרי השקע והסלע.
בלג ל-6 רצתי לאורך המצוקים עד לעץ הבודד. משם עלד לסבך. תקפתי קצת מלמעלה מדי.
הלג ל-8 הכי פשוט ומהיר על השביל. בסוף קריאה של העיקול בשביל והעצים הבודדים ומשם לתוך הסבך.
בלג ל-9 מזרחה. שביל ראשון צומת שבילים. שביל שני - מצבה. סתייה קלה צפונה ותיקון אל גלי האבנים. אנשים שעמדו על התחנה הקלו עלי במציאתה.
תחנה 10 היא תחנת קהל לא קשה. פשוט לרוץ צפונה ולעקוב אחרי מספר השבילים שעברת. רק שמספר התחנה בלבל אותי. שכחתי לבדוק מה הוא אמור להיות וכשהגעתי לתחנה המוח שלי הציג את מספר התחנה האחרונה שלקחתי. זה עיכב אותי לפחות בעשר שניות.
בלג ל-11 כיוונתי אל הצומת ומשם דרך היער אל העמוד של קו המתח.
הלג ל-12 יכל להיות קשה בגלל תווי השטח המעורפלים. רצתי על השבילו ובעיקול לקחתי אזימוט לכיוון 12. בדרך ראיתי מתולל עפר ורצתי לאורכו ולאורך היער. ראיתי את השטח החצי פתוח בין שני יערות ורצתי דרכו.
בלג ל-13 לקחתי כיוון ואז רצתי למעלה. הרמה אנשים לקחו את התחנה, לכן היה קל לראות אותה.
בלג ל-14 בהתחלה חשבלי לצאת לשביל, כדי לא להסתבל על קרקע טרשית. בסופו של דבר מצאתי מקום עם פחות אבנים ורצתי לכיוון התחנה. העתיקות שמשמאלי הקלו על שמירת כיוון ואחרי זה הואדי אפשר להגיע למטרה ביותר דיוק.
לג ל-15 לאורך קו הגובה, קריאה של השלוחה והסלע.
הלג ל-16 היה קשה מאוד, כי כבר לא יכולתי לרוץ. אם הייתי רצה, הייתי בוחרת בשביל, כי הוא יותר מהיר. אבל בגלל שהלכתי, פשוט התקדמתי לכיוון התחנה.
בלג ל-17 תקיפה מהאבנים שליד השביל וגם הכיפה קלה לאיתור.
18 - עוד לג קשה בגלל שהוא היה עם קווי גובה. בעקרון לקחתי אליו אזימוט וכיוויתי לטוב. אבל זוג מתחילים שלקח את התחנה, יצא מהתעלה ועמד חשוף לעיניי כל. כך הי קל לאתר את התחנה.
לתחנה 19 אני מוכנה להודות שרצתי אחרי נווטים מהמסלול שלי, כי לחשוב כבר לא יכולתי. רק ציינתי בפני עצמי את הסלע. בדרך.
בלג ל-20 רק שמרתי את הגבעה מימיני.
בלג ל-21 עקפתי את הסבכים ורצתי על השביל עד לאנפי. משם כבר ראו את התחנה.

מסקנות:
לקראת סוף המסלול אני עייפה מדי בשביל לחשוב. צריך לטפל בזה.
הלג לתחנה הראשונה צריך להיות זהיר יותר.






יום שבת, 4 בנובמבר 2017

Akbara 21.10.17

רושם כללי:
תחרות בארגון המועדון. יער נקי קל לרוצה ומאפשר לפתח מהירות גבוה (אם אתה יכול לרוץ בעליות).
העליה בסוף המסלול הייתה קשה מדי. יכול להיות שהסיבה לכך הייתה התחרות יום קודם.


ניתוח ציר:
בלג לתחנה ה-1 העדפתי ללכת על בטוח ולכן קודם רצתי על השביל ואז תקפתי מהעיקול והשטח הפתוח.
הלג ל-2 על קו הגובה.
בלג ל3 עברתי דרך המצוקים עם הסבך, אבל אז ירדתי נמוך מדי בשלוחה. הבנתי שהמצוק שלי מעבר השני של השלוחה כשכבר התקרבתי לקצה שלה.
הלג לתחנה 4 היה קל. היער פתוח ומאפשר לראות את המצוקים מרחוק. לכן הניווט הוא מהיר.
בלג ל-5 ירדתי לכיוון העיקול בשביל והדרמתי עד שיצאתי לשביל הקטן. משם תכננתי ללתקוף את התחנה מגבול הצמחייה. רק שהוא היה גבול לא ברור וסחף אותי עוד יותר דרומה. התאפסתי בשלוחה והמצוק שהיה בה. מניתוע בדיעבד, היה עדיף לתקוף מצומת שבילים דרך המצוק השמן שבדרך.
בלג ל-6 יצאתי אל השביל וכמעט הלכתי לכיוון הלא נכון. הצפנתי את המפה ותיקנתי. תקפתי מגבול היער.
בלג ל-7 עשיתי טעות בקריאת מפה וקווי גובה. גלשתי דרומה עד לואדי והשטח החצי פתוח. ראיתי את המצוק העליון וממנו התחלתי לקחת מזרחה בלי לשים לב שהמצוק המיועד לי נמצא דרומית למקום בו אני מחפשת.
בלג ל-8 רצתי ישר בלי ממש לקרוא את המפה וידעתי שאתחרט על זה. עברתי את התחנה קצת נמוך ממה שרציתי והגעתי למצוק עם הסלעים ליד השביל. שם גם ראיתי משפחת חזירי בר (בגודל של פוני שמנמן), התאפסתי בזכות השביל ווזרתי אחורה. ועדיין, השטח היה קשה לקריאה.
בלג ל-9 עליתי עד לשטח החצי פתוח וא ראיתי את קבוצת הסלעים משמאלי.
בלג ל-10 שוב טעיתי בקריאת קווי ובמקום לעלות, רצתי על קו הגובה וגם ירדתי. מצאתי את עצמי בקצה המפה. איך הצלחתי להתאפס, לא ברור לי. אבל הצלחתי ותקפתי את התחנה מלמטה מהוואדי.
הלג הארוך ל-11 היה קל לתכנון ומבחינתי היה בעל אופציה אופטימאלית אחת שבה רצתי.
את תחנה 12 תקפתי מגבול היער הברור, רק שלא שמתי לב לזווית של הואדי בו היה העץ של התחנה. לכן ירדתי אל הואדי שראיתי מולי (הגדול והלא נכון). הבנתי מיד את הטעות והייתי צריכה לתקן.
בלג ל-13 הייתי כ"כ עייפה, פספסתי את התחנה לגמרי. לא הצלחתי לקרוא את השטח בכלל וק השביל עצר אותי. ממנו ראיתי את התחנה וירדתי לקחת אותה.
הלג ל-14 היה קשה ואיטי. היה לי זמן לקרוא את כל הפרטים במפה. ולעבור דרכם אל התחנה.
את תחנה 15 תקפתי מהשביל וגבו היער הברור.


מסקנות:
לקרוא טוב יותר את קווי הגובה (תחנה 7 ו-10.)



יום שישי, 3 בנובמבר 2017

Nahshonim South 20.10.17

רושם כללי:
שוב ריצת אחר הצהריים. כבר אמרתי שאני לא מתה עליהן. הקיבה שלי עדיין עסוקה בארוחת הצהריים שלי וזה לא כיף לרוץ כשבא לך שנ"צ. חוץ מזה, השטח מוכר  משליחים של העונות הקודמות, אבל זה לא מנע ממני לעשות טעויות.

ניתוח ציר:
הלג לתחנה 1 היה קל. ריצה על שביל ותקפה מהעץ הבודד והשטח הפתוח. ניתן היה גם לרדת אל הסינגל ולתקוף מקו גובה.
בלג לתחנה 2 כדי לחסוך ריצה על משטח סלעי עליתי לשביל. תקפתי מעצים המיוחדים והשטח הפתוח.
תחנה 3 בחרתי לרוץ על השביל ולתקוף ממשטח הסלע.
בלג לתחנה 5 התבלבלתי בשביל שיצאתי אליו, אבל התאפסתי כשהצפנתי את המפה. רצתי אל הסינגל ואז על השביל עד לצומת ואחרי זה העיקול. משם לאורך קצה היער הברור ובסופו אל התחנה.
בלג ל-6 ירדתי את כל הדרך עד לשביל. ממנו היה קל לראות את הסלעים עם התחנה.
בלג ל-7 היה אפשר לעלות לשביל שמדרום בקצה המפה ולתקוף משם. אני בחרתי לרוץ על קו הגובה. יצאתי לסינגל בקרבת התחנה והמצוק ליד הסינגל שימש לי נקודת תקיפה.
בלג ל-8 שוב על קו הגובה. התחלתי לרדת מהמצוקים מאוחר מדי וכמעט פספסתי את התחנה. ראיתי אותה גבוה מעלי.
9 תקיפה מהכיפה.
בלג ל-11 היו שתי אופציות עיקריות מצפון ומדרום לקיפה על שבילים. בחרתי את הדרך מצפון בגלל שתי סיבות: פחות קווי גובה והשביל מביא אותך לקרבת התחנה.
בלג ל-13 פספסתי את מתלול העפר למרות שרצתי לכיוון התחנה באזימוט, מתלול אפר מדרום משך את תשומת ליבי יותר ורצתי אליו. התאפסתי בזכות הסינגל שמאחוריו.

מסקנות:
אימוני פארטלק עוזרים לשפר את מהירות הריצה... מסתבר...
שוב טעויות גדולות בסוף המסלול.



יום שלישי, 31 באוקטובר 2017

Shimshit 14.10.17

רושם כללי:
ניווט המשלב גם שטח וגם ספרינט זה משהו שלא עושים לעיתים קרובות. ואני לא בטוחה שצריך לשלב. בעיקר בגלל הנוחות. הלבוש עבור הספרינט שונה מהלבוש עבור השטח ומבחינתי הם לא חופפים. בשטח יש צורך במגנים ונעלי ספייקים. בספרנט אני מעדיפה נעליי ספורט עם סוליה רכה. לרוץ ספרינט עם ספייקים זה נחמד. לרוץ ביער עם סוייה רכה לא בטיחותי. זאת כנראה הטענה היחידה שיש לי לניווט הזה.
פרט לזה היער היה נקי, הספרינט מהיר ומזג אוויר נעים.

ניתוח ציר:
בלגל תחנה 2 פספסתי את התחנה ויצאתי אל השביל ורק אז חזרתי לקחת אותה. רצילי לרוץ לאורך הסבך ואז השטח הפתוח, אבל כנראה איפשהו הסתבכתי עם קריאת השטח.
בלג ל-5 רצתי עק קו הגובה וזה בערך כל מה שהיה צריך כדי להגיע במדוייק.
בלג ל-7 שוב על קו הגובה וביער נקי רואים בקלות את הסבך הקודם לתחנה.
בלג ל-8 גלשתי מזרחה עד לשביל. אבל התאפסתי מהר ותיקנתי. זה קרה כנראה בגלל הסבכים באמצע הלג.
בלג ל-9 הסתמכתי על העיקול בשביל.
ל-10 סתייה מכוונת שמאלה. וריצה לאורך הגדר.
בלג לתחנה 11 הבעיה העיקרית הוא שהינוי בין היער לניווט ספרינט. בנוסף תכנון לג ארוך ולא טריוויאלי. בתחילת הלג קיימות שלתי אפשרויות: בדרך שאני רצתי ודרך מערבית יותר שגם היא מובילה אל הכיכר בקרבת התחנה 17. מהכיכר רציתי לחתוך דרך הרחבה, אבל היה שם מחסום, לכן רצתי דרך החנייה.
בלג ל-14 החלטתי לרוץ בדרך הצפונית כדי לא לאבד גובה.
אחרי התחנה 17 עשיתי את התכנון לתחנה 19. ורק כשיצאתי אל הכיכר, הבנתי שלא לקחתי את תחנה 18. לכן חזרתי.
בלג ל-23 עשיתי טעות נוספת ובחרתי באפשרות הארוכה יותר רק כדי לא לרדת עוד כמה מדרגות

מסקנות:
לשים לב לקראת סוף המסלול יש יותר טעויות (תחנה 18, 23).
להתאמן יותר על מהירות ריצה.



יום שני, 30 באוקטובר 2017

Rupin 12.10.17

רושם כללי:
מסלול מהיר שגרם לי להבין שהכושר שלי לא בשמיים. פרט לזה כמה בעיות תכנון מסלול שאפרט בניתוח ציר.

ניתוח ציר:
בלג לתחנה 5 רצתי מדרום לגדר ללא מעבר. אבל כשהגעתי למעונות (הבניניים הקטנים) העיגול הסגול שמקיף את התחנה הסתיר את העובדה שחלק מהמעברים בין הבניינים מוליכים למעלה לקומה השנייה וחלק הם מעברים לצד השני. זה גרם לי לבלבול ולעלות במדרגות ואז לרדת.
לתחנה 6 כבר  בחרתי לא להסתכן ורצתי מסביב.
הלג ל-14 היה אכזרי למי שלא קרא את המפה טוב. עשיתי תכנון ורצתי מדרום. ראיתי את כל הנווטים שהתבלבליו ולא קראו את תאור התחנות. למרות שגם בלי תאור תחנות קל לראות שאמצע העיגול הוא בחלק הפנימי של הגדר.
בלג ל-15 הייתי צריכה לחזור על עקבותיי. לא ברור למה התכנון של המסלול היה כזה.

מסקנות:
להתאמן יותר.



יום שישי, 27 באוקטובר 2017

Ramat HaNadiv 07.10.17

רושם כללי:
זאת מפה מוכרת מאוד. לא היה אמור להיות שום דבר קשה. רק שהייתי חולה והצלחתי לעשות רק את שש התחנות הראשונות וגם זה בקושי.

ניתוח ציר:
בלג לתחנה ה-1 היה צורך לזהות את האפשרות להשתמש בשביל המזרחי. ולתקוף את התחנה מצפון. כמעט פספסתי את השביל, אבל היער עצר אותי וחזרתי על עקבותיי.
בלג לתחנה ה-3 חשבתי שאוכל לתקוף את התחנה בקלות יותר מהיער. הסתבר שזה היה רעיון רע.
בלג לתחנה 5 פספסתי את התחנה בגדול. האמת, בכלל לא הבנתי איך מצאתי את התחנה לבסוף.
בלג לתחנה 6 בכלל הלכתי לכיוון אחר ולקח לי זמן להבין איפה אני ולמה יש מולי גדרות תיל.
אחרי זה חזרתי לזינוק.

מסקנות:
לא ללכת לתחרות כשלא מרגישים טוב.



Ya`ar Balfour 06.10.17

רושם כללי:
בגלל העדפה אישית, ניווטי אחר הצהריים זה לא הקטע שלי. זינקתי בשעה הכי מאוחרת שהזינוק מאפשר (כדי להימנע משעות החום). וכבר אחרי חמישים דקות של מסלול אני רואה את הרכב של המאדרגנים שתחילים לאסוף תחנות. אם הזינוק האחרות היה ב-16:30. לא הגיוני ששעת גג למסלולים תהיה חמש ועשרים (במיוחד שבדבר המתכנן רשום ששעת גג היא שש).
פרט לזה, זכרתי את חלק מהשטח כשטח של תחרות ארצית של השנה שעברה (או לפני שנתיים... מי זוכר). חלק מהמסלול היה לא נעים. חלק מהלגים הצריכו ירידה תלולה חסרת משמעות וחלק סתם עלייה מתישה אל התחנה כדי שבלג הבא לרדת את כל קווי הגובה שצברת.
המפה התחלקה לשתי מפות. מסלול לשם ומסלול חזרה. רוב התחנות היו זהות בשני חלקי המסלול. חבל שזה לא צויין מראש, כי בהתחלה זה בלבל אותי.

ניתוח ציר:
מפה 1:
בלג לתחנה 1 - תחילת מסלול לא במשולש. נתקעתי בגדר תיל וזה איפס אותי וחזרתי לשביל מצפון.
לג לתחנה 3 לאורך גבול היער.
בלג ל-5 תקיפה מפניית השביל והעץ.
בלג ל-6 חשוב לזכור שיש מעבר בגדר (אבל את זה זכרתי מתחרות הליגה).
בלג ל-7 בתחנה על העץ הבודד אחרי הפנייה בלבלה אותי. ואחזי זה לא הצלחתי לקרוא את המצוקים (התאמה של השטח למפה לא ממש הצליח).  בזבזתי זמן.
בלג ל-8 ריצה אל הקיפה.
בלג ל-9 דרך הואדי.
תחנה 10 הייתה מעצבנת - לעלות רק כדי לרדת. למה? תקיפה מקצה מצוק שליד השביל שמתחת.

מפה 2:
הלג ל-2 לא היה קשה, אבל המצוק שמצוייר, לא נראה מהשביל שלאורכו רצתי. הרכב של אוספי התחנות קצת בלבל אותי. גם הם לא מיד מצאו את המצוק והתחנה.
בלג ל-3 דרך הכיפה השביל והעצים בלטו מאוד.
בלג ל-6 החלטתי לרוץ על השביל ולכן חזרתי קצת אחורה כדי לעבור את הגדר.
בלג ל-7 כנראה עשיתי טעות שהלכתי על קו הגובה. יכול ליהות שדרך השביל הדרומי היה יכול להיות יותר מהיר, אבל לא רציתי לאבד גובה.

מסקנות:
להתאפס לפני שמתחילים את המסלול.