יום שלישי, 21 בפברואר 2017

18.02.17 Elyakim

רושם כללי:
יום שמשי ויפייפה. מפה מוכרת מאוד. הכל אמור להיות בסדר, אבל למה לעשות זינוק בעלייה? לא הספקתי לעשות חימום, הגוף שלא עוד לא קלט שהוא במצב של תחרות וצריך לרוץ. ופתאום הציר האופטימאלי הוא בחמש מאות מטר עלייה.

ניתוח ציר:
בלג לתחנה 1 ישר בעלייה דרך שביל האש ואז דרך השטח בחציית השבילים. לבסוף ריצה לאורך הצברים עד לתחנה.
בלג ל-3 סטייה לא מכוונת מזרחה. אבל הרגשתי בשינוי ותיקנתי. נקודת תקיפה, קצה גדר.
הלג ל-4 דרך נקודת שתייה.
בלג ל-5 ריצה דרך השטח החצי פתוח ובטייה קטנה דרומה.
בלג ל-8 לקיחת כיוון לתחנה. בסוף החלטתי להגיע לשביל ולרוץ עליו עד לצומת ואז לתקוף את התחנה.
האבנים בתחנה 9 לא ממש בלטו בשטח. הן אמנם היו גבוהות, אבל התמזגו עם כל האפור שמסביב.
בלג ל-10 רצתי דרומה עד גבול היער. אמנם לא נפלתי מיד על הסבך הנכון, אבל הוא היה קרוב והתאפסתי עם פרטי נוף קרובים.
הלג ל-11 דרך השביל עד לצומת ומשם דרך השטח החצי פתוח וגבול היער הברור.
12 יציאה אל השביל וריצה לאורך הגדר.
בלג ל-13 היה די ברור שצריך לרוץ על השביל. אבל עדיין בקרבת התחנה לא ירדתי מהשביל במקום הנכון ובזבזתי זמן.
בלג ל-14 לא איפסתי את המפה ויצאתי אל השביל במקום שלא תכננתי. אחרי זה התאפסתי.
בדרך לתחנה 15 הייתה דרך הואדי והשביל כבר ראו את התחנה.

מסקנות:
אני לא בכושר (תחנה 1).
אני כל הזמן לא בול על התחנהץ צריך יותר תשומת לב בניווט עדין.



Neve Shalom 17.02.17

רושם כללי:
השטח של המפה הזאת מאוד לא נוח לריצה. אבנים, סבכים, צמחייה שונה ומשונה. בקיצור, לא כיף. פרט לזה הניווט הזה בסדר. לא היו לא טעוית יוצאות דופן. מזג האוויר היה מעולה והמסלול מאתגר עם בחירת ציר לא קלה. בלג לתחנה 6 גם יצא לי לראות ארנב שטס מבורד המדרון וזה היה מגניב.

ניתוח ציר:
הלג לתחנה 1 הצריך עקיפה של הסבכים. פרט לזה הכל הזה בסדר.
בלג ל-2 יכולתי לצאת אל השביל, אבל בחרתי לעשות הליכה איטית דרך הסבך.
בלג ל-3 בחרתי לעקוף בשביל (אחרי בחירת עבירות השטח ב-2). מהצומת לעץ בודד וסבך ואז תחנה.
בלג לתחנה 6 כמעט וחשבתי שאני צריכה לרוץ לתחנה 7 והתחלתי לרדת צפונה כדי לרוץ בשביל. ואז התאפסתי על עצמי ותיקנתי.
בלג ל-8 בחרתי לרוץ בשביל בגלל העבירות הלא ברורה של היער.
בלג ל-9 בלי לאבד גובה עד הואדי ושני האבנים שליד השביל. לאחר מכן על גבול קרחת היער מלאה בסרפדים גבוהים עד לתחנה.
בלג ל-10 בחרתי לצאת אל השביל (שוב, בגלל המהירות) ותקפתי מהצומת.
בלג ל-12 סטיתי מעט צפונה כי טעיתי בקריאת הפנייה בשביל. התאפסתי עם צומת השבילים הצפונית שהייתה קרובה מדי ותיקנתי.
בלג ל-13 היה קשה להידחף דרך הסבך לכן כמעט יצאתי אל השביל ומשם דרך קרחות היער.
הלג לתחנה 15 היה הכי מעניין לדעתי. היו בו שלוש בחירות ציר. לרוץ ממזרח בתחתית ההר ואז לעלות בואדי. באפשרות האחרת הייתה לרוץ דרך היער ולתקוף מהשביל לאורך הסבכים. האופציה השלישית היא לצאת לשביל המערבי ולרוץ לאורכו עד למצבה. אני בחרתי בדרך השלישית ולא התחרטתי על כך.
בלג ל-16 דרך המצבה.

מסקנות:
לתפוש נקודת איפוס יותר בולטת מפנייה בשביל (תחנה 12).



יום שבת, 18 בפברואר 2017

Iaar Segev 11.02.17

רושם כללי:
שוב יום חורף שמשי וחמים. אני לא מבינה מה קורה השנה, אבל כל התחרויות יוצאות שמשיות וחמימות. אולי באלפות ישראל זה ישתנה...
בכל אופן, מזג האוויר יצא מעולה. המפה יחסית חדשה ומדוייקת. השטח מהיר (למי שבכושר). המסלולים היו לא קשים מדי מבחינה טכנית. למרות שהאורך שלהם היה מעבר למה שאני רגילה ולמרות שאני לא מתאמנת כבר שלושה חודשים, עשיתי זמן סביר. זה קרה בעיקר מהסיבה שאסרתי על עצמי לטעות (גם בתכנון הלגים וגם לתקפת התחנות). אני לא אומרת שהניווט היה מושלם. היו לי שתי טעוית קטנות שביחד לקחו לי שלוש דקות מזמני שלרמתי זה לא נורא בכלל.
שתיתי בכל תחנת מים שראיתי בלי לחשוב על הזמן. ואני ממש שמחה שהיו הרבה תחנות מים שהמסלולים עברו בהן.
שמתי לב שאני סוטה הרבה פעמים מהאזימוט לימין שלי.

ניתוח ציר:
הלג לתחנה ה-1 היה פשוט מאוד. ריצה לתוך הואדי ואז בסינגלים. תקיפה מהעיקול של הסינגל ורואים את התחנה מרחוק.
תחנה 2 גם פשוטה. ליצה אל צומת השבילים כדי לו לצבור קווי גובה מיותרים. לאחר מכן על השביל עד סוף השטח הסבוך וירוידה אל התחנה.
בלג ל-4 בחרתי לרוץ על השביל כדי שההתקדמות תהיה יותר מהירה. קשה לפספס את התחנה שתחומה מכל כיוון ע"י מצוק ענק.
לתחנה 5 רצתי משמאל, עליתי את ההר עד לצומת של שביל וסינגל ומשם כבר רואים את התחנה.
בלג ל-6 עשיתי טעות. לא רציתי לרוץ על השביל המזרחי, כי לא רציתי לצבור קווי גובה. לא רציתי לרוץ על השביל המערבי, כי נראה לי שהוא עושה עיקוף גדול מדי. אז החלטתי לרוץ דרך השטח באזימוט עם נטייה קלה מערבה, לעבור שני שבילים ולהגיע לגבול היער הבורור ומשם כבר להתאפס. בפועל הסטייה מערבה הייתה גדולה מדי וכמעט יצאתי אל צומת השבילים. ראיתי אותה מבין העצים ותיקנתי מזרחה.
בלג ל-8 סטיתי דרומה אחרי שירדתי מהשביל ולקחתי אזימוט אל התחנה, אבל ראיתי את השביל מולי ותיקנתי.
בלג ל-9 אותה הטעות בדיוק. משהו לא הלך לי עם האזימוט בתחרות הזאת.
הלג ל-10 הוא הלג הארוך, הצריך תכנון טוב כדי לא לאכול קווי גובה רבים מדי ולא לעשות קילומטראז' גדול מדי. לדעתי הבחירה שלי היא אופטימאלית. הבעיה היחידה שלי בלג הזה היא המהירות.
בתחנה 11 שוב סטייה מאזימוט, אבל יצאתי אל השטח הפתוח ותיקנתי.
את הלג ל-12 עשיתי דרך הסינגל ותקפתי מהפנייה. אחרי הסבך יצאתי קצת גבוה מדי ועברתי את התחנה. אחרי שהגעתי לואדי וזהיתי את המיקום מהתחרו תהקודמת, חזרתי וירדתי מערבה עם כל שאר הנווטים שחיפשו את התחנה והיא הייתה שם.
הלג ל-13 דרך השטח החצי פתוח בגבול היער עד לסבך.
הלג ל-15 היה קל מדי.
בלג לתחנה 16 היה קשה מדי (כנראה פיצוי על הלג ל-15). בזמן התחרות ראיתי רק שתי אופציות. לרוץ על השביל ולתקוף את ההר מתחנת המים ומשם אל הואדי. האופצייה השנייה שראיתי היא להמשיך על השביל דרומה מתחנת המים ולרוץ מסביב. באותה הנקודה בזמן כבר הייתי תשושה והחלטתי לעשות את ההר בהליכה. עכשיו אני רואה עוד אופציה. לרוץ על השביל עד העיקול הראשון, לעלות לשביל העליון ולרוץ בצמות ליישובומשם כבר לתקוף את ההר.
בלג ל-17 חתכתי צפונה כדי לחסוך את הריצה בשביל.

מסקנות:
לשים לב לנכונות האזימוט (תחנות 6, 8, 9, 11)




יום חמישי, 16 בפברואר 2017

Park Nahal Hadera 04.02.17

רושם כללי:
אני עדיין חולה ועדיין רצה את המסלול הקצר. האמת שדי התחרטתי שלקחת יאת המסלול הקצר. היה עדיף שהייתי לוקחת את הבינוני ולא מסיימת אותו. יש לזה כמה סיבות.
הסיבה הראשונה: המסלול היה קל מדי בשבילי ולכן משעמם. את כל התחנות היה אפשר לתקוף משבילים וזה פשוט לא השאיר מקום לקריאת מפה. נכון שהמסלול הקצר אמור להיות למתחילים, אבל מסלול עממי הוא המסלול על שבילים ולא הקצר.
הסיבה השנייה: התור הלא נגמר בזינוק. כמות האנשים שרצו לעשות את המסלול הקצר הייתה גדולה מאוד. לא היו סרטים מפרידים בין התורים למסלולים השונים. עמדתי בתור עשרים וחמש דקות וזה כבר התחיל לשעמם. זה כמעט הזמן שביליתי במסלול עצמו.
סלי קשר, לא אהבתי את תחנת הסיום. לא היה משפך סיום וכמות האנשים בשטח הקשו על המצאית התחנה. אני גם חושדת שהעיגול על המפה לא היה מסוייקת למיקום התחנה בשטח. לדעתי את תחנת הסיום היה ניתן למקם לפני הכניסה לפארק ואז הגדר מתחנה 100 יכלה לשמש כמשפך טבעי.

ניתוח ציר:
אין ממש מה לנתח. כל המסלול על שבילים.
בלג לתחנה 3 טעיתי בפנייה אבל מהר מאוד הבנתי את הטעות ותיקנתי.
תחנה 5 לפי אזימוט ותחנה 6 כבר ויתרתי ועל היציאה לכביש והלכתי לאורך בסיס ההר (כי על כביש זה עוד יותר משעמם).

מסקנות:
להשתדל ולא להגיע למצב בו אני לוקחת את המסלול הקצר.



יום רביעי, 15 בפברואר 2017

Maagarei Menashe 03.02.17

רושם כללי:
למרות היום השמשי, אני חולה ולכן לוקחת את המסלול הקצר. בשביל לא להשתעמם, מחליטה לעשות ניווט זיכרון שהולך לא רע. אמנם לא יכולתי לרוץ בגלל השרפה בגרון, אבל עדיין נהנאיתי מהתהליך.

ניתוח ציר:
התחנה ה-1 הייתה מאתגרת במיוחד. רצתי לאורך מצוק העפר ואז לעבר שתי הכיפות משם רצתי מזרחה. התאפסתי על הכיפה בסבכים ממערב והשמכתי מערבה. עוד כיפה ולקחתי ממנה צפונה אל התחנה.
תחנה 2 יצאתי אל השביל והמשכתי בין הסבכים על לכיפות ומשם דרומה אל התחנה.
בלג ל-3 יצאתי אל השביל ורצתי עליו עד לפנייה החדה. משם רצתי לאורך גבול הצמחייה.
תחנה 4 קראתי את שתי הכיפות שבדרך והשקע היה מספיק חד כדי לא לפספס אותו.
הגל ל-5 היה ריצה לאורך השלוחה.
בלג ל-6 על השביל עד שני העצים ומשם בין הסבכים עד לכיפה עם הסבך וצפונה עד לתחנה.
בלג ל-7 לקחתי כיוון לעמוד המתח שבמרחק. ואז לפני שנגמרים הסבכים פניתי מערבה אל התחנה.
בלג ל-8 מסבך אל סבך עד לקיפה ומשם לתחנה.
לתחנה 9 רצתי לאורך הסבכים מזרחה, לאחר מכן את הכיפה ומשם דרומה אל התחנה.
אל תחנה 10 רצתי מהעיקול של השביל לאורך קו גובה בולט עד שתי הקיפות.

מסקנות:
ניווט זיכרות ממש כיף.
ניווט כשאת חולה פחות כיף.



יום שני, 23 בינואר 2017

Ramat Yohanan 21.01.17

רושם כללי:
יום שמשי וחמים באמצע החורף. מפה חדשה של דוידי סגל. ומסלול ארוך ממה שאני יכולה לרוץ. הכל יכל להיות טוב, אם לא הייתי עושה טעויות מטופשות ואם תחנה 4 לא הייתה כ"כ לא הוגנת.

ניתוח ציר:
בלג לתחנה 1 טעיתי בשבילים ולכן קיבלתי סטייה גדולה מהמצופה. ניסיתי לתקן, אבל יצאתי לשטח הפתוח ורק אז התאפסתי איפה בדיוק אני נמצאת. על הדרך ראיתי גם את תחנה 2, לכן הדרך חזרה אלה הייתה קלה.
תחנה 3 הייתה מסוכנת, כי לא הייתה נקודת תקיפה ברורה רק כשחציתי את גדר האבנים, הבנתי שזאת גדר ולא שביל. אבל שמתי לב לזה בזמן. תקפתי את התחנה בחוסר בטחון מהשטח הפתוח עם העץ.
תחנה 4 הייתה קטסטרופה. עברתי את הכביש. רצתי בשטח הפתווח עד לשביל. עליתי לאורכו עד לעיקול עם שתי עבנים וירדתי אל הואדי.משם תקפתי דרהשטח הפתוחואז גדר האבנים עם שטח פתוח. הגעתי לעץ הנכון, אבל לא ראיתי את האבן והתחנה. חשבתי שטעיתי. המשכתי לעץ אחר. בסוף יצאתי אל השביל המזרחי ליד העיקול ושני העצים וכבר מהשביל יכולתי לראות את צמרת העץ שאני צריכה. שוב יצאתי אל העץ הנכון ושוב לא ראיתי את האבן והתחנה עשיתי סיבוב סביב העץ ואז אחד הנווטים צעק לי שהתחנה כאן. מאכזב נורא. עכשיו כשאני חושבת על זה, אולי היה עדיף לתקוף את התחנה מראש מהשביל המזרחי.
בלג ל-5 הייתה לי סטייה מזרחה.
בלג ל-7 החלטתי ללכת על בטוח ורצתי צמוד לגדר עד לשטח הפתוח. ומהקצה שלו תקפתי את התחנה.
בלג ל-8 יצאתי אל הפנייה בשביל ומשם ירדתי אל הואדי והיה קל לראות את הסבך.
בלג לתחנה 9 בחרתי לרוץ בואדי ודרך השביל עד לסימן מים. משם חתכתי דרך השטח על גבול הצמחייה הסבוכה עד לעץ.
בלג ל-10 סטיתי צפונה לעץ שליד.
את 14 תקפתי מפינת גדר.
בלג ל-15 הספקתי לאסוף עוד שתי תחנות (אחת מהן עממי). כנראה שייתי עייפה מדי וכבר לא ממש חשבתי לאן אני הולכת. התחנה הראשונה שאספתי הייתה 39 בהשיח בשטח פתוח. לאחר מכן הבנתי איפה אני ורצתי הלא הגיתי לעממי ליד השביל הדרומי שהיה על העץ. שוב התאפסתי והפעם לקחתי את התחנה שלי.
אני חושבת שבלג ל-16 היה לי מזל. קל לפספס את השטח הפתוח הזה בכמה מטרים.
בלג ל-17 בחרתי את השביל העליון. אבל עכשיו אני חושבת שבתחתון בטח הייתי מתקדמת יותר מהר.

מסקנות:
להתאמן יותר.
להיות מרוכזת (תחנה 1, 5, 15)
להיות יותר בטוחה בעצמי (תחנה 4)




יום שישי, 13 בינואר 2017

Tsipori 07.01.17

רושם כללי:
אני זוכרת את המפה הזאת מאלפות ישראל מלפני כמה שנים. יער מהיר, המפה מספיק מדוייקת ומסלול מעניין עשו את שלהם.
אמנתם על התחנה הראשונה בחרתי בשביל הלא נכון, אבל הצלחתי להתאפס בעזרת נווט נחמד והמשכתי את המסלול ללא תקלות מיוחדות.
בתחרות הזאת התאמנתי במיוחד על בחירת ציר אופטימאלית תוך כדי מהירות (סמלוץ של תחרות ליגה).

ניתוח ציר:
כפי שהזכרתי, לתחנה 1 בחרתי בשביל הלא נכון. שמתי לב שהוא קצת לא ברור, אבל האשמתי בהכל את הגשם. אחרי שהוא נעלם, מצאתי את עצמי יורדת למטה ותופשת שביל אחר אחרי שהגעתי לעץ גדול עם התחנה, התחלתי לחשוד. המרחק שעברתי היה בערך המרחק שצריך להיות לתחנה והשטח לא תואם את המפה. למזלי היה שם נווט שיכולתי לשאות אותו איפה התחנה שלו. משם כבר היה ממש קל.
תחנה 2 מעיקול בשביל לאורך הסבך.
הלג לתחנה 3 מאוד פשוט. נכנסתי לעיר, עברתי בצומת, העתי לואדי וגדרות אבנים ובגדה הדרומית ירדתי עד לסבכים והמצוקים.
הלג ל-4 צומת, ריצה לאורך גבול הצמחייה.
בלג ל-5 בחרתי בשביל, כי זה היה הכי פשוט.
תחנה 6 תקפתי דרך פינת גדר.
לתחנה 7 רציתי לרוץ בשביל, אבל יצאתי כמה מטרים דרומית לווכבר המשכתי לרוץ בשטח.
תחנה 8 יציאה אל השביל ותקיפה מהמצוק.
תחנות 9 ו-10 שוב מהשביל.
בלג ל-11 עשיתי טעות בתכנון. שוב יצאתי אל השביל והמשכתי עד לתחנה 5. עדיף היה לחתוך דרך היערצפונה לשביל הנעלם ואז בצומת שוב ישר צפונה עד לגדר שלאורכה אפשר לרוץ עד לשטח החצי פתוח ודרכו לתחנה
הלג ל-13 הסתבר קשה להרבה נווטים. דווקא אצלי הוא עבר חלק. רצתי לאורך הגדר, על השלוחה עם האבנים ואז השארתי משמאל את הקיפה שאחרי השביל. נכון שראיתי משהו דומה למצוק קצת לפני המצוק המקורי, אבל אל הייתה שם תחנה ולכן המשכתי.
בלג ל-14 יציאה אל השביל, ריצה עד לצומת. עד למצוק ואז דרך היער עד לשטח חצי פתוח. משם מזרחה אל התחנה.

מסקנות:
עדיין חסר כושר.