יום חמישי, 24 במאי 2018

Yaad 14.04.18

רושם כללי:
קשה להגיד שאני אוהבת את המפה הזאת. אמנם היא חדשה, אבל יש מספר מיקומים שהממפה די חיפף. אולי הוא קיווה שלא שימו שם תחנות ולא יעברו שם לגים. למתכנן המסלולים היו תוכניות אחרות. גם שנה שעברה וגם השנה.
אמנם לא איבדתי הרבה (מדי) זמן בתחנה הבעייתית 77, אבל היו אלו שחיפשו אותה בסביבות החצי שעה ויותר. גם הלג לתחנה הבאה עבר בשטח נקי כביכול, אבל בפועל כלל בולדרים שהצריכו ציוד של מטפס הרים כדי לעבור שם. למזלי יש לי ספייקים בנעליים והצלחתי להתגבר על השטח באיטיות, אבל בקלות יחסית.

ניתוח ציר:
הלג ל-1 היה מאוד דומה ללג הראשון בשנה שעברה, וגם עכשיו כמו אז המחשב הראשונה: לעקוף גדר, לרוץ בקו הגובה.
הלג לתחנה 2, ידעתי שהיה בעייתי, כי הוא קצר ועדיין לא נכנסתי למה. לא הצלחתי לשים אזימוט. התכווננתי על סמך היער. בסוף תקפתי מלמטה בעיקוף די רציני.
בלג ל-3 יצאתי אל השביל וכמעט רצתי בכיוון הלא נכון. עצרתי והתאפסתי. בדעבד הייתי צריכה לרוץ על קו המתח. רצתי על שביל ותקפתי והשטח הפתוח. הרגיש לי שהעץ הבודד הלך קצת שמאלה מדי. אולי אני טועה.
בלג ל-4 רצתי על קו גובה, תקפתי משטח פתוח עם האבנים.
בלג ל-5 על קו גובה ועם עלייה והתאפסות בגדר + מצוק.
בלג ל-6 בשביל ועל קו הגובה. כשיצאתי אל השביל אחרי הואדי עם גדרות אבנים צמודות, ראיתי את המצבות. היו יותר מצבות מאשר במפה ולכן תקפתי מהגדר הלא נכונה. וירדתי קצת למטה מדי, מפספסת את המצוק שקשה לפספס. הסתובבתי וראיתי אותו.
בלג ל-7 בעיקר למעלה, עיקוף מצוק ואופה... תחנה. על סלע. למה על סלע כשהיא אמורה להיות על שלוחה?
הלג ל-8 היה ארוך ומעניין עד שירדתי מהשביל בעיקול האחרון. אחריו תכננתי להגיע לשטח עם המצוקים, לעבור בו עד ליער הירוק הסבוך (כי זה מה שמסומן) ושם להתאפס. בפועל היער הסבוך היה בכלל סתם סבכים לא בורורים עם עוד יותר מצוקים ובולדרים. בכלל א התקרבתי אליו. רק כשהתאפסתי על שלושת האבנים שעמדו במשולש, הלכתי לכיוון הנכון ושמעתי נווטים מקללים. רק אז מצאתי את התחנה.
הלג ל-9 עבר בטיפוס ומעבר בשטח שלא מופה טוב. אבל היה לי מזל ונפלתי על התחנה.
בלג ל-10 למודת תחנה 8, תקפתי מהעיקול, והלכתי לאורך המצוקים.
בלג ל-14 בחרתי לא לרדת ולא לעלות. רצתי דרך השטח וחסכתי לעצמי מעט כוח, כי הטיפוס ל-15 היה קשה.

מסקנות:
להיזהר מתחרויות ביעד.
לזהות תחנות בעייתיות בעוד מועד (נקודת תקיפה בעייתית של 77).


יום שלישי, 22 במאי 2018

Maagarei Menashe 07.04.18

רושם כללי:
אחרי מחנה האימונים של יומיים, הרגשתי את העייפות בגוף. לא ציפיתי שהמסלול בשטח בו ארגנתי תחרות לפני שנתיים יהיה כ"כ מאתגר. כמעט כל הלגים הצריכו קריאה צמודה של השטח. פחדתי שאם ארפה מהמפה רק לשנייה, אלך לאיבוד.
השבילים לא עזרו בכלל ואפילו בלבלו לרוב.
בלג לתחנה 17 ראיתי  נחש באורך מטר. למזלי הוא ראה אותי לפי והתחיל להתקפל ממקום מרבצו לפני שדרכתי עליו.


ניתוח ציר:
כבר בלג הראשון השבילים בלבלו אותי והגעתי אל התחנה בחצי כוח.
בלג לתחנה 2 תפשתי את צומת השבילים הגדולה ומשם תקפתיץ
בלג ל3 קראתי את כל התבליט.
בלג ל-4 יצאתי בכיוון הנכון, אבל השבילים בלבלו אותי ולא הצלחתי למקם את עצמי על המפה. מצאתי את עצמי ליד ברז המים. משם כבר הלכתי דרך השטח.
שאר התחנות עשיתי בהליכה וקריאה של התבליט והסבכים. באמת שלא היה משהו מעבר לזה.

מסקנות:
מסתבר שאני ממש גרועה בניווט עדין תוך כדי ריצה. אפילו בשטח מוכר.


יום שני, 21 במאי 2018

מחנה אימונים פסח יום 2 (06.04.18)

רושם כללי:

היום השני נפתח בברעם. האימון היה עשיר בקווי גובה וללא שבילים. בחרתי במסלול הקצר, כי ידעתי שאחרי הצהריים יהיה עוד אימון. האמת שלא הרגשתי שהתאמצתי. עשיתי אותו בקליליות והגעתי מוקדם מדי לסוף.
אחרי ארוחת צהריים מאולתרת וסיור בצפת, נסענו לעכברה. שם היה אימון של תחילת מסלול וכניסה למפה. האימון כלל ארבעה מסלולים קצרים שבין מסלול למסלו היה צריך לנוח ולא להביט במפה. הפעם לקחתי את המסלול הארוך. רוב המסלול היה בירידה והייתה מנוחה בין מקטע למקטע, ועדיין חזרתי מאוד עייפה.

ניתוח ציר ברעם:
לתחנה ה-1 לאורך קו הגובה אל הסבכים ומשם בואדי.
לתחנה 2 עיקוף הואדי על שביל לא מסומן. לא מיד תפשתי את המצוקים, כי חשבתי שהם יותר נמוכים מהשביל. הסתבר שהם היו בצד השני.
בלג ל-3 שוב על השביל עד לשביל אש. משם עלייה לתחנה.
הלג ל-4 היה הכי מעניין. אחרי התלבטות החלטתי לרדת אל הכביש, עברתי במעבר בגדר ומשם התחלתי לעלות בתקווה למצוא שביל ולא לרוץ דרך הירוק. ואכן היה שם שביל שהשתמשתי בו.
בלג ל-5 המשכתי בשביל ואז בואדי.

ניתוח ציר עכברה:
בלג לתחנה 1 התאפסתי על המפגש בין גדר אבנים לשביל.
לג ל-2 לאורך קו הגובה ולתוך הואדי.
בלג ל-3 הגעתי שוב לגדר האבנים והמשכתי על קו גובה. נפלתי קצת נמוך יותר מהתחנה.
בל לתחנה 6 התבלבלתי בסיטואציה מקבלילת. הספרה של התחנה מסתירה סיטואציה דומה עם גדר אבנים וסבכים.
בלג ל-7 קשה לפספס את הואדי והשטח הפתוח.
לתחנה 10 לא נפלתי מיד על התחנה, כי באתי מלמעלה וקו גובה נוסף הסתיר את התלולית.
בלג ל-11 ירדתי אל הואדי קרוב לחלקו העליון, ואז רצתי ביער דרך מתלולי אפר.
בהמשך באו תחנות בולטות בשטח פתוח שנראו מרחוק.
בלג ל-16 לאורך קצה היער.
את תחנה 17 תקפתי אחרו שנכנסתי ליער.
אל תחנה 18 יצאתי קצת גבוה ממה שציפיתי, אבל השטח הפתוח תפש אותי.





יום ראשון, 20 במאי 2018

מחנה אימונים פסח יום 1 (05.04.18)

רושם כללי:
סוף סוף ארגנו לנו מחנה אימונים ולא צריך לנסוע לחו"ל כדי להשתפר בניווט.
קודם כל הייתי רוצה להודות לכל המארגנים ולהגיד תודה מיוחדת לאסף ואיתי על ארגון המסלולים.
הכל הלתחיל אחרי התחרות בכדורי. בשעה אחת בצהריים עשינו ניווט ביער בית קשת. האימון היה אמור להתמקד בזיהוי פרטי נוף בולטים שיעזרו במציאת התחנה. האמת, הצלחתי במשימה באופן חלקי ביותר. עשיתי את המסלול בהליכה, כי נתפש לי הגב אחרי ניווט בוקר בכדורי, ועדיין ברוב הלגים לא הצלחתי למצוא פריטים שאחשיב אותם לבולטים.
לאחר מכן עשינו הפסקת צהריים (כל אחד במקומו שלו) והתכנסנו לספרינט בכרמיאל. היו ארבעה מסלולים והמטרה לעשות את כולם מהר. קריאה מהירה של המפה. לפחות זה מה שנראה לי. הגב כבר פחות כאב לי ולמרות שהייתי עייפה אחרי תחרות ואימון של לפני הצהריים, ממש נהנייתי לרוץ בפארק היפה הזה. מה שמייחד אותו מפארקים טיפוסיים זאת כמות קווי הגובה שיש בו, דבר שמוסיף שיקול לתכנון הלג.
לאחר מכן נסענו להתרחץ ולאכל. בערב הייתה פעילות חברתית שנשארתי לחלק ממנה, ואז פרשתי. זה היה יום מעייף.

ניתוח ציר בית קשת:
הלג לתחנה ה-1 היה קצר מדי בשביל להיכנס למפה.
בלג ל-2 תפשתי את השביל וקצה השדה. לאחר מכן את הסבך.
בלג ל-3 ואדי, שביל, קצה שטח פתוח.
בלג ל-6 קצה שדה
בלג ל-8 תפשתי את הבורות במזרח, אבל כנראה שזאת לא הייתה כוונת המשורר.
בלג ל-9 - שביל.
בלג ל-11 פנייה בשביל, אבל השטח השתנה כ"כ שהכל היה סבוך ולכן התברברתי קצת.
בלג ל-13 שביל עם קרחת, לאחר מכן שביל וסלע. עיקוף של הסרפדים. קצה שדה עזר קצת. בתחרות הייתי רצה את הלג הזה בשביל.
כל שאר הלגים פשוט הלכתי לכיוון התחנה עד שנתקלתי בה.



ניתוח ציר פארק כרמיאל:
אני מכירה את הפארק די טוב, כי גדלתי בכרמיאל, לכן אני מכירה את כל הטריקים והמעברים.







מסקנות:
אין כושר...

יום ראשון, 13 במאי 2018

Kaduri 05.04.18

רושם כללי:
תחרות בארגון המועדון. לכן הגענו מוקדם וארגנו את השטח הכינוס. זינקתי כבר אחרי עשר - דבר שאני פחות אוהבת, אבל לא הייתה אופציה אחרת.
המסלול עצמו לא היה משהו. הרגשתי שאנ ימסתובבת במעגלים סביב אותו המרכז ועוברת באותם המקומות שוב ושוב.

ניתוח ציר:
בלג לתחנה 5 בקרבת התחנה הייתה גדר עבירה שרוב הנווטים בחרו לעקוף בנתיב לא משתלם. אני בחרתי לעבור מעל.
קשה להגיד את הלג האופטימאלי לתחנה 7. בחרת יבאחת האופציות.
בלג ל-13 לא פשוט לתכנון בזמן ריצה. רק עכשיו אני רואה שהיה עדיף לרוץ דרך הכביש העוקף עד לכיכר ולהמשיך מזרחה עד תחנה 17 ומשם לרדת ל13.
בלג ל-17 כמעט נכנסתי לסבך, אבל אחרי בחינה טובה יותר של המפה ראיתי מעבר צר בין השטחים האסורים.
את הלג לתחנה 20 בחרתי לרוץ מהכביש ולא לרדת לשטח (היה לי יותר מדי שטח לספרינט אחד...).

מסקנות:
אין הרבה.
כנראה שהייתי מתכננת את המסלול אחרת...


יום שלישי, 24 באפריל 2018

Nahal Hadera 24.03.18

רושם כללי:
לא הייתה שמש ישירה וזה טוב, אבל נשבה רוח חזקה מהים, דבר שהפך את מזג האוויר לפחות אידיאלי לניווט. השטח עצמו מוכר לי מניווטים קודמים והשימוש הלא מבוטל בשבילים מאפיין את בחירות הציר. 
ועדיין היה נחמד. בלג לסיום ראיתי שחף מרחף באוויר בגובה העיניים, כי הסיום היה על מצוק מאוד גבוה. היה מגניב.

ניתוח ציר:
כבר בלג לתחנה ה-1 המפה הייתה לא מדוייקת. פיצול השבילים שחיקיתי לו, לא הופיע. כבר הרגשתי שאני ממשחורגת מהמרחק שבו הו היה אמור להיות והשטח משתנה. לכן חתכתי דרך הצמחייה לכיוון התחנה.
בלג ל-2 ו-3 הניווט היה בהסתמך בסבכים.
בלג ל-4 על השביל. לא ברור למה היה את השטח המסומן כאסור למעבר. בפועל לא היה שום דבר שימנע את הריצה שם. וכולם רצו. עשיתי עיקוף רק כדי לראות עד כמה אבסורדי זה יהיה.
בלג ל-7 בחרתי לעשות טרייד-אוף בין הטיפוס לצמרת של ההר ובין העיקוף שלו. ראיתי הרבה נווטים שהלכו דרך הפסגה. לא הייתה סיבה לאכול עוד עשרה מטרים לגובה. באמת שלא.
בקרבת תחנה 8 שוב השטח לא היה מדוייק. היתה שם תלולית בגובה ארבעה מטרים שלא מסומנת במפה. (למרות העדכון המקומי שהיה). היא קצת בלבלה אותי (בכל זאת, תלולית יחידה במפה, אז מה שהיא קצת יותר קרוב לכביש ממה שמסומן. המפה בכל מקרה לא מדוייקת.. לא?). אז לא. זאת לא הייתה התלולית.
בלג ל-9 נמאסו עלי השבילים. וגם ככה סימנו שאסור לרוץ על הכביש - למרות שכבר סללו שם מדרכה להולכי רגל. אז רצתי דרך השטח ותפשתי את הסינגל הנעלם. רצתי לאורכו ופתאום הגעתי מערבה מדי. הבנתי שזה שביל שלא מסומן במפה ולכן חזרתי ומצאתי את הפנייה של הסינגל אל הסבך. (אולי זה היה השביל שהצומת שלו נעלמה מהמפה בלג לתחנה 1? - האנקדוטה). סביבת התחנה 9 לא דמתה למה שמתוייר במפה. אבל זה כבר לא באמת הפריע.

מסקנות:
אף פעם לא לסמוך על המפה בעיניים עצומות.


יום שני, 12 במרץ 2018

Yaar Qiryat Ata 10.03.18

רושם כללי:
מזג אוויר מעולה. מפה שברובה תואמת את המציאות (לג לתחנה 5 לא נחשב). תאור תחנות שכמעט הפיל אותי (תחנה 7). היה קצת קשה בגלל כל הריצות על שבילים (בזה אני חלשה יותר). היה מעט אתגר ניווטי (בזה אני חזקה יותר).
נדרשתי מספר פעמים לתכנן לג ארוך - שזה טוב.
תחנה מאתגרת יחידה הייתה תחנה מס' 1.
בסופו של דבר היה כיף.

ניתוח ציר:
הלג לתחנה ה-1 היה מסוכן, כי בתחילת המסלול עוד לא נכנסת למפה ויש לך יותר מדי כוחות. בנוסף הלג הוא בירידה ויש רצון לעשות אותו מהר. יצאתי אל השביל דרך השטח הפתוח. משם רצתי צפונה ומצאת את גדר האבנים (בכלל לא בולטת בשטח, אבל הייתה שם תחנה). משם תקפתי את התחנה. ראיתי סבכים משמאלי טיתי כשחשבתי שהם שלי. אחרי מבט במפה הבנתי את הטעות והמשכתי למטה עד לסבכים גדולים יותר (אלה שהיו שלי).
בלג ל-2 השביל הוא האופציה הנורמאלית היחידה.
בלג ל-3 עשיתי קצת עיקוף דרך השביל כדי לתקוף דרך השטח הפתוח והסלעים. אני לא מתחרטת על כך. התחנה השני הסבכים לא היו כ"כ ברורים ויכול להיות שהייתי מפספסת אותם ממרחק גדול יותר.
בלג ל-4 גם שם היה צריך לרוץ בשביל. בצומת שבילים לפני המנהרה ראיתי שהשביל יורד למטה והבנתי שאחרי זה אצטרך לצבור את המטרים האלה בחזרה, לכן חתכתי לסינגל ודרומה בשטח מהפנייה שלו. פספסתי את המערה. עברתי נמוך יותר, אבל הסינגל מדרום תפש אותי וראיתי את הפנייה שלו. משם תקפתי בקלות. לא איבדתי הרבה זמן. בעיכר חוסר כושר.
הלג ל-5 היה קשה היו אי דיוקים במפה בקרבת חורבות אושה וגם שמעתי מנווטים אחרים שרצו על השביל, שבצמרת ההר היה בלאגן. בכל מקרה, רצתי דרך המעבר המסומן בגדר, שם היה שביל שאפשר לי התקדמות די מהירה בתוך הצמחייה. זרמתי איתו כדי להימע מעשב גבוה. יצאתי בצד הצפוני של אושה ושם היה בלאגן במפה. לא התעכבתי. ידעתי שאני צריכה לרוץ מזרחה אל השדה המעובד הגדול וכך עשיתי. אחרי מאמץ מיותר לחלוטין, הגעתי לקצה השדה ומשם על השביל עד לפסגה. על השביל לאורך הגדר וחתכתי לשטח כשראיתי את הסבכים. אלה היו לא הסבכים שלי (גדולים מדי). המשכתי למטה יותר וראיתי שני סבכים שנראו לי נחמדי מספיק וכשהתקרבתי אכן היה בינייהם מצוק.
בלג ל-7 תאור תחנות היה סלע. בפועל היה עץ. רצתי אל קצה השטח הפתוח ומשם על קו גובה דרך השטח הסבוך. מצפה לראות סלע ומצוק. יצאתי בו אל התחנה ולא רואית סלע. בכלל לא שמתי לב לעץ. למזלי היו עוד מספר נווטים שהגיעו לאזור והתברר שתאור התחנות לא תואם את הפריט.
הלג ל-8 היה בעיקר קשה פיזית, אבל הכל על שבילים.
בלגל -9 בחרתי לרוץ דרך השטח, כי הזדמן לי שביל שלא מסומן שהוביל אותי די יפה אל הסינגל הכן מסומן ומשם כשהתחיל לרדת חתכתי דרך השטח שגם היה קל לריצה. יכול להיות שדרך השביל היה יותר מהיר.
בלג ל-10 מסתבר שהבחירה שלי הייתה טובה (אחרי השוואת זמנים של אחרים). רצתי דרך השביל ותקפתי מהמצוק התחתון והשטח הפתוח בין המצוקים.
בלג ל-11 רצתי בסינגל. ומשם דרך השטח. יצאתי מול הסבך הארוך. עקפתי אולו והיה קל לראות את התחנה.
הלג ל-12 על שבילים. כל אופציה אחרת הייתה הפסד ברור.


מסקנות:
הכושר עדיין מהווה בעיה.
את הלג לתחנה הראשןנה חשוב לעשות בזהירות.
את הלג הארוך היה עדיף לרוץ בשביל ואם היה לי קצת יותר כושר, כנראה הייתי מחליטה לעושת את זה. אבל מכיוון שכל מטר אצלי הוא קריטי והעיקוף היה גדול למדי, נמנעתי מהשביל וכנראה זה משה שגרם לי להפסיד.