יום רביעי, 15 במרץ 2017

Ya'ad 11.03.17

רושם כללי:
סוף סוף גשם? כן! לפחות ליגה אחת בעונה היה גשם במהלך המסלול. וכאן בערך נגמרת השמחה שלי. כי יש לי הרבה טענות לכל השאר.
ההליכה לזינוק הייתה ארוכה (לא משהו שיוצא מן הכלל, במיוחד בחו"ל), כך שאין על מה להתלונן.
התחנות לא היו במקום. זה כבר משהו שכן אפשר להתלונן עליו. בתחנה 13 ו-14 לא היו במקום. מילא זה, על הסרט שהיה במקום, לא היה מספר. יתרה מזאת, תחנה 13 לא רק שלא הייתה במקום, היא הייתה מאה מטר מהמקום המיועד לה. משהוא בתכנון פה לא הסתדר. כולם ממשיכים להגיד לי שהניווט בישבילנו רק תחביב ואנחנו לא מקצוענים. אבל אצלי תמיד עולה השאלה: אם התחביב שלנו הוא ניווט, האם הדבר נותן לגיטימציה להתייחס אליו בחובבנות?
בכל מקרה, גם בלג בין 4 ל-5 המים שהיו בדרך לא היו במקום המיועד להם וזה גרם לי להתבלבל (לפי הסטנדרטים גם המים אמורים להיות על נקודת ציון מדוייקת במפה).
דבר ששמתי לב אליו במהלך המסלול הוא ריבוי תחנות המים. נראה שהמארגנים חשבו שכמה שיותר, יותר טוב. לדעתי זה היה מיותר. במיוחד שבכמה מקומות המרחק בין תחנת מים אחת לשנייה היה רק מאה מטרים.
חלוקת אזורי איסוף התחנות הצירך ממני נסיעה של עשרים דקות מסביב לישוב יעד כדי להגיע לאזור איסוף התחנות. הסיבה לכך היא, שהאוטו שלי לא רכב שטח ולא יכל לרדת במדרון החלקלק מגשם ובוץ. עניין עצוב אבל לא כמו תחנה שהונחנה לא במקום.

ניתוח מסלול:
בלג לתחנה 1 רצתי לאורך הגדר ואחרי הפינה רצתי על קו הגובה. לא הייתה מנסרה, אבל בגלל שהגעתי לנקודה במדוייקת, הצלחתי לראות את התחנה הערומה.
בלג ל-2 רצתי דרך הכיפה והשטחים הפתוחים.
בלג ל-3 על השביל ומהצומת לקחתי כיוון כללי אל השקע, כי הייתי בטוחה שלא אפספס אותו.
תחנה 4 בייתה פשוטה. לתקפתי מהפינה של הגדר, אבל היו בסביבה מספיק נווטים שהקלו על החיפוש.
בתחנה 5 הייתה בעיה של תחנת מים לא במקום ולכן כשירדתי מהמצוק וראיתי את המים, התחלתי לרוץ את השביל צפונה כדי להגיע למיקום התחנה. נכון שזאת גם הטעות שלי להסתמך רק על דבר אחד בשטח. יכולתי לראות את זה שמול תחנת המים כבר אין מצוק. אבל העיקול בשביל נראה כמו פנייה ולא בדקתי עד כמה זה נכון. לכן הגעתי שטח שלא תאם את הציפיות שלי ואז תיקנתי.
בלג לתחנה 6 כמעט ורצתי לתחנה 7. לכן הזיגזג במפה.
בלג ל-7 היה קשה לתקוף את התחנה. ירדתי במדרון עד שהגעתי לקנודה בה יכולתי לראות את צומת השבילים מצפון ואז תקפתי.
בלג ל-8 תכננתי את הלג  יחסית מהר. הביצוע היה פחות מהיר. בחרתי לרוץ על השביל ואז לחתוך קצת את ההר. למורת שהיה אפשר לא לצבור קווי גובה ולרוץ מצפון להר ולצאת אל השביל שתוחם את היער, אבל משום מה לא ראיתי את האפשרות הזאת בזמנו.
בלג לתחנה 10 האתגר הכי גדול היה לעבור את המצוק שנראה כמו שביל. לאחר מכן התחנה די ברורה.
בלג ל-11 רצתי על השביל המזרחי וזה אפשר לי לראות את התחנה בקלות מהשביל.
בלג ל-12 רצתי על סינגל לא מסומן וכשהוא התחיל לעלות, ירדתי ממנו, אבל ההתקדמות לאורך המדרות הייתה קשה. קרחת היער עם העץ הייתה ממש בולטת.
בלג ל-13 אחרי הצומת התחלתי לעלות ותכננתי ללכת על גבול היער עד לקרחת עם התחנה. מאוד הופתעתי לראות את התחנה מוקדם ממה שתכננתי.
בלג ל-14 תקפתי את התחנה מהצומת. הגעתי לאבנים הבולטות ואז לשלוחה. אבל תחנה לא הייתה שם. התחלתי להטיל ספק ביכולות הניווט שלי. ואז ראיתי נווט של המסלול שלי עובר אותי ממערב למזרח לכיוון התחנה 15. החלטתי לחקור מאיפה הוא הגיע ואכן מצאתי את התחנה שלא במקומה למרגלות השלוחה.
בלג ל-15 רצתי דרך יער האקליפטוסים ומשם על קו הגובה עד לגבול ברור של יער.
כדי להגיע ל-16 במהירות, עליתי לשביל ורצתי עד למצבה. משם עליתי אל השביל ועד לעץ.
את 17 בחרתי לתקוף דרך היער, כי כך היו הכי מעט קווי גובה. היה קל להבחין בתחנה, כי היא הייתה על גבול היער.
בלג ל18 היו שתי אופציות. לרוץ בעקיפה דרך השביל מבלי לאבד גובה או לחתוך. החלטתי לחתוך. עקפתי את הגדר מדרום ואז גדר אחרת מצפון ועליתי את התחנה.
בלג ל19 בחרתי לא לראוץ דרך היער כמו שעשו הרבה נווטים, אלא בחרתי בשביל הדרומי ואז חתכתי אל היער.
את תחנה 20 תקפתי דרך המצבה.

מסקנות:
לא להסתמך על מיקומן של תחנות המים.




Mikhmoret 04.03.17

רושם כללי:
יום שמשי (כבר לא חדש בחורף הזה). שטח הכינוס מושקע ביותר. ברמת ארגון שיכולה להכיל הרבה יותר נווטים מאשר היו נוכחים באירוע.
הפריחה של הצמח הלבן לאורך כל הדרך הייתה מדהימה במיוחד בגלל הריח שלו והאשליה של פתיתי השלג.
המפה לא מדוייקת באזור של תחנה 1 ו-5. בתחנה הראשונה זה גזל ממני יותר מדי זמן. בתחנה 5 כבר הבנתי את הקטע, כן התאפסתי מהר יותר.

ניתוח ציר:
בלג לתחנה 1 רצתי על הסינגל, ראיתי את העץ הבודד ממערב לי על הכיפה והמשכתי על הסינגל ואז איבדתי את עצמי. לא הצלחתי לקרוא את השבילים והתאפסתי רק על צומת שבילים עם תחנת המים ממזרח שראיתי מרחוק.
בלג לתחנה 3 רצתי על שביל ואז חתכתי דרך השטח, כי לקרוא סבכים הרבה יותר בטח משבילים.
ל-4 רצתי דרך הדקל.
ב-5 פספסתי את הסבך, אבל התאפסתי על מפגש הגדר עם השביל.
בלג ל-9 עשיתי סטייה וכמעט נכנסתי לשדה עם שטח האסור. מזל שאחד הנווטים קרא לי.
ב-10 נכנסתי אל הסבך מהכיוון הלא נכון, אבל בכל מקרה הגעתי לפסגה.
בלג ל-13 החלטתי לאתגר את עצמי והלכתי דרך השטח באיטיות.
ב-14 עשיתי עיקוף דרך השבילומשם חתכתי דרך השטח והסבך.
16 ו-17 היו הליכה איטית דרך השטח.

מסקנות:
להיות יותר מרוכזת ולתכנן את התקיפה של התחנה יותר טוב.




יום שלישי, 14 במרץ 2017

Ben Shemen West 25.02.17

רושם כללי:
זאת הייתה מפה חדשה של ממפה שאף פעם לא רצתי על המפות שלו. ממבט ראשון נראה שצויירה עם צבעי שמן בטכניקה מוזרה של כתמים. די קשה לקריאה, אבל זאת לא הסיבה שבגללה הניווט שלי היה לא טוב. אין באמת סיבה מיוחדת. אולי פשוט יום כזה.
למרות שהמסלות היה מאוד ארוך, הוא לא היה קשה לריצה. היום גם מספיק שבילים (מסומנים ולא מסומנים) שהיה ניתן להשתמש בהם. מי שלא השתמש בשבילים, פשוט הפסיד.

ניתוח ציר:

בלג לתחנה 1 רצתי על שבילים וא תקפתי מהעיקול. למרות שהגעתי לקרחת היער שמקיפה את היער הלבן וידעתי שאני צריכה לעלות כדי לראות את המצוקים, משום מה לא הצלחתי לעשות זאת. אולי לא הצלחתי לקרוא את השטח כמו שצריך. עשיתי טעות ורצתי רחוק מדי.
בלג לתחנה 3 רצתי על השביל, אפילו שתקפתי מהשביל, עדיין לא בצלחתי לאתר את הסלע שעליו היא הייתה אמורה להיות. הוא לא בלט כלל בשטח הסלעי. נתקלתי בתחנה לגמרי במקרה.
את 4 תקפתי מהשטח הפתוח וכיוויתי להגיע למצוקים שיוצרים את העיגול השחור מדרום לתחנה. לא הגעתי לשם. הגעתי לתחנה במקום.
בלג ל-5 תקפתי מהשביל, אבל רצתי רחוק מדי מהשדה ולא ראיי אותו. הרגשתי שאני מתרחקת מדי וחתכתי אל השדה. התאפסתי עליו וחזרתי אל התחנה.
בלג ל-6 בחרתי לרוץ מהצד המערבי על השביל ואז לחתוך דרך הסינגל ולרוץ דרך גבול היער. האופצייה השנייה וכנראה לא פחות טובה הייתה לרוץ דרך השביל לש להכיפה ממזרח. נכון שהיה שם טיפוס, אבל הדרך האת קצרה יותר ונקודת תקיפה מהשביל ממש קרובה. היה אפשר גם לרוץ את כל הדרך על השביל ממערב ואז לתקוף את התחנה מהשביל אחרי עלייה קצרה.
בלג ל-8 עשיתי טעות בבחירת ציר. רצתי על השביל הדרומי ואז חתכתי דרך השטח אחרי העלייה (טעות נוספת) ואז השתלבתי בסינגל. עדיף היה לרוץ דרך הכיפה. נכון שהיו שם יותר קווי גובה, אבל זאת הדרך הכי קצרה.
הלג ל-9 ממש קל. הסבך עצר אותי.
בלג ל-10 תקפתי דרך הסינגל הקטן.
בלג ל-11 בחרתי לפנות בשביל מוקדם יותר בגלל חסכון בקווי הגובה, אבל ירדת דרומה מוקדם מדי בשטח סבוך ממה שתכננתי.
בלג ל-12 מצאתי אותו בטעות ברך הסינגל.
בלג ל-13 עשיתי טעות. הייתי צריכה לצאת אל השביל ולתקוף ממנו. בסופו של דבר, אחרי הרבה זמן מבוזבז ירדתי לשביל ועשיתי את מה שהייתי צריכה לעשות מלכתחילה.
בלג ל-14 היה ניתן לרוץ ממערב מבלי לעלות, אבל זה עיקוף גדול מדי ולכן בחרתי לרוץ דרך הכיפה. תקיפה מתחנת המים.
את תחנה 15 תקפתי דרך העיקול בשביל, אבל סטיתי מעט. אחרי ששמתי לב לשביל משמאלי, הבנתי את הטעות ותיקנתי.
בלג ל-16 עשיתי טעות ומשום מה במקום ללכת ישר לתחנה ולפי אזימוט, נסחפתי מערבה. כשיצאתי את השביל, הבנתי את הטעות שלי ותיקנתי.
עד לתחנה 17 רצתי על סינגלים לא מסומנים.

מסקנות:
להשתמש בשבילים במידת האפשר(תחנה 13).



יום שני, 27 בפברואר 2017

Tarum 24.02.17

רושם כללי:
מזג האוויר כבר לא מפתיע. כל שבת יש שמש נעים לנווט.
למרות שהמסלולים לא היו ארוכים (בינוני+ היה 4.5 ק"מ), הם היו קשים פיזית בגלל השטח האיטי. השטח היה סבוך ומלא במטפסים שפחודתי למעוד עליהם. כך שחוסר הכושר שלי לא היה הפקטור היחיד שמנע ממני לרוץ מהר.
הניווט עצמו הלך טוב, עשיתי בחירות ציר לא רעות ופרט לשתי טעויות הכל הכלך חלק.

ניתוח ציר:
את הלג לתחנה 2 החלטתי לעשות דרך השביל. לכן יצאתי אל הסינגל ורצתי לאורכו עד לשביל. משם תקפתי מקצה גדר אבנים הצמודה לשביל.
בלג לתחנה 3 אין סיבה מיוחדת לכך שלקחתי את התחנה הרבה זמן. פשוט לא הייתי בטוחה בעצמי וחיפשתי את התנה גבוה ממה שהיא הייתה. ואני אפילו יכולה להתחיל להאשים את המפה שלא תארה הרבה דברים שהיו בשטח (כמו תלולית אפר וכו'...), אבל אם הייתי סופרת צעדים, לא הייתי נתקלת בבעיה הזאת.
בלג ל-5 בחרתי להקיף את הסבך ולרוץ על הסינגל ומשם לתקוף מהפנייה ודרך זוג אבנים ולאורך הסבך עד לתחנה.
בלג ל-6 יצאתי אל השביל ורצתי עד לסינגל הפיזי ליד קו המתח משם עליתי על צלע הואדי ובתוכו עד לתחנה.
בלג ל-8 קראתי את גדר האבנים ואת המצוק בואדי ואז הגעתי לתחנה.
בטעות הגדולה שלי בלג ל-9 הייתה בכל שחיפשתי את התחנה דרומית למה שהיא הייתה באמת. הבעיה הייתה בכל ששם השטח מאדו דומה, גם יש ואדי עם סבך ואבנים. רק דבר אחד חסר, גדר אבנים ממערב.  בסופו של דבר הלכתי צפונה וראיתי את העיקול בשביל והבנתי איפה אני. משם כבר חזרתי צפונה, ראיתי גדר אבנים והתאפסתי.
בלג ל-10 הלכתי על קו הגובה ואז ירדתי את התחנה אחרי שעברתי את הסלעים הגדולים.
בלג ל-11 בחרתי בשביל (אני חושבת שכולם עכשו את הבחירה הזאת), מה שכן, חתכתי את השפיץ של השביל דרך השטח, כי במילא לא יכולתי לרוץ, אבל לפחות לחתוך קצת. לא בטוחה שעשיתי את הדבר הנכון. תקפתי מהמצבה.
בלג ל-12 תקפתי דרך המצבה עם הסבך, קראתי את גדר האבנים שבדרך ואז הגעתי לסלע. לדעתי זאת אחת התחנות הקשות יותר. כי יכולתי בקלות לפספס את הנקודה ולא להבחין בה.
בלג ל-13 תקפתי מהשביל והעתי לגדר אבנים ורצתי לאורכו.
בלג ל-18 בחרתי לרוץ על השביל.
לתחה 19 רצתי על הסינגל.

מסקנות:
כרגיל, המסקנה הכי חשובה - להתאמן יותר.



יום שלישי, 21 בפברואר 2017

Elyakim 18.02.17

רושם כללי:
יום שמשי ויפייפה. מפה מוכרת מאוד. הכל אמור להיות בסדר, אבל למה לעשות זינוק בעלייה? לא הספקתי לעשות חימום, הגוף שלא עוד לא קלט שהוא במצב של תחרות וצריך לרוץ. ופתאום הציר האופטימאלי הוא בחמש מאות מטר עלייה.

ניתוח ציר:
בלג לתחנה 1 ישר בעלייה דרך שביל האש ואז דרך השטח בחציית השבילים. לבסוף ריצה לאורך הצברים עד לתחנה.
בלג ל-3 סטייה לא מכוונת מזרחה. אבל הרגשתי בשינוי ותיקנתי. נקודת תקיפה, קצה גדר.
הלג ל-4 דרך נקודת שתייה.
בלג ל-5 ריצה דרך השטח החצי פתוח ובטייה קטנה דרומה.
בלג ל-8 לקיחת כיוון לתחנה. בסוף החלטתי להגיע לשביל ולרוץ עליו עד לצומת ואז לתקוף את התחנה.
האבנים בתחנה 9 לא ממש בלטו בשטח. הן אמנם היו גבוהות, אבל התמזגו עם כל האפור שמסביב.
בלג ל-10 רצתי דרומה עד גבול היער. אמנם לא נפלתי מיד על הסבך הנכון, אבל הוא היה קרוב והתאפסתי עם פרטי נוף קרובים.
הלג ל-11 דרך השביל עד לצומת ומשם דרך השטח החצי פתוח וגבול היער הברור.
12 יציאה אל השביל וריצה לאורך הגדר.
בלג ל-13 היה די ברור שצריך לרוץ על השביל. אבל עדיין בקרבת התחנה לא ירדתי מהשביל במקום הנכון ובזבזתי זמן.
בלג ל-14 לא איפסתי את המפה ויצאתי אל השביל במקום שלא תכננתי. אחרי זה התאפסתי.
בדרך לתחנה 15 הייתה דרך הואדי והשביל כבר ראו את התחנה.

מסקנות:
אני לא בכושר (תחנה 1).
אני כל הזמן לא בול על התחנהץ צריך יותר תשומת לב בניווט עדין.



Neve Shalom 17.02.17

רושם כללי:
השטח של המפה הזאת מאוד לא נוח לריצה. אבנים, סבכים, צמחייה שונה ומשונה. בקיצור, לא כיף. פרט לזה הניווט הזה בסדר. לא היו לא טעוית יוצאות דופן. מזג האוויר היה מעולה והמסלול מאתגר עם בחירת ציר לא קלה. בלג לתחנה 6 גם יצא לי לראות ארנב שטס מבורד המדרון וזה היה מגניב.

ניתוח ציר:
הלג לתחנה 1 הצריך עקיפה של הסבכים. פרט לזה הכל הזה בסדר.
בלג ל-2 יכולתי לצאת אל השביל, אבל בחרתי לעשות הליכה איטית דרך הסבך.
בלג ל-3 בחרתי לעקוף בשביל (אחרי בחירת עבירות השטח ב-2). מהצומת לעץ בודד וסבך ואז תחנה.
בלג לתחנה 6 כמעט וחשבתי שאני צריכה לרוץ לתחנה 7 והתחלתי לרדת צפונה כדי לרוץ בשביל. ואז התאפסתי על עצמי ותיקנתי.
בלג ל-8 בחרתי לרוץ בשביל בגלל העבירות הלא ברורה של היער.
בלג ל-9 בלי לאבד גובה עד הואדי ושני האבנים שליד השביל. לאחר מכן על גבול קרחת היער מלאה בסרפדים גבוהים עד לתחנה.
בלג ל-10 בחרתי לצאת אל השביל (שוב, בגלל המהירות) ותקפתי מהצומת.
בלג ל-12 סטיתי מעט צפונה כי טעיתי בקריאת הפנייה בשביל. התאפסתי עם צומת השבילים הצפונית שהייתה קרובה מדי ותיקנתי.
בלג ל-13 היה קשה להידחף דרך הסבך לכן כמעט יצאתי אל השביל ומשם דרך קרחות היער.
הלג לתחנה 15 היה הכי מעניין לדעתי. היו בו שלוש בחירות ציר. לרוץ ממזרח בתחתית ההר ואז לעלות בואדי. באפשרות האחרת הייתה לרוץ דרך היער ולתקוף מהשביל לאורך הסבכים. האופציה השלישית היא לצאת לשביל המערבי ולרוץ לאורכו עד למצבה. אני בחרתי בדרך השלישית ולא התחרטתי על כך.
בלג ל-16 דרך המצבה.

מסקנות:
לתפוש נקודת איפוס יותר בולטת מפנייה בשביל (תחנה 12).



יום שבת, 18 בפברואר 2017

Iaar Segev 11.02.17

רושם כללי:
שוב יום חורף שמשי וחמים. אני לא מבינה מה קורה השנה, אבל כל התחרויות יוצאות שמשיות וחמימות. אולי באלפות ישראל זה ישתנה...
בכל אופן, מזג האוויר יצא מעולה. המפה יחסית חדשה ומדוייקת. השטח מהיר (למי שבכושר). המסלולים היו לא קשים מדי מבחינה טכנית. למרות שהאורך שלהם היה מעבר למה שאני רגילה ולמרות שאני לא מתאמנת כבר שלושה חודשים, עשיתי זמן סביר. זה קרה בעיקר מהסיבה שאסרתי על עצמי לטעות (גם בתכנון הלגים וגם לתקפת התחנות). אני לא אומרת שהניווט היה מושלם. היו לי שתי טעוית קטנות שביחד לקחו לי שלוש דקות מזמני שלרמתי זה לא נורא בכלל.
שתיתי בכל תחנת מים שראיתי בלי לחשוב על הזמן. ואני ממש שמחה שהיו הרבה תחנות מים שהמסלולים עברו בהן.
שמתי לב שאני סוטה הרבה פעמים מהאזימוט לימין שלי.

ניתוח ציר:
הלג לתחנה ה-1 היה פשוט מאוד. ריצה לתוך הואדי ואז בסינגלים. תקיפה מהעיקול של הסינגל ורואים את התחנה מרחוק.
תחנה 2 גם פשוטה. ליצה אל צומת השבילים כדי לו לצבור קווי גובה מיותרים. לאחר מכן על השביל עד סוף השטח הסבוך וירוידה אל התחנה.
בלג ל-4 בחרתי לרוץ על השביל כדי שההתקדמות תהיה יותר מהירה. קשה לפספס את התחנה שתחומה מכל כיוון ע"י מצוק ענק.
לתחנה 5 רצתי משמאל, עליתי את ההר עד לצומת של שביל וסינגל ומשם כבר רואים את התחנה.
בלג ל-6 עשיתי טעות. לא רציתי לרוץ על השביל המזרחי, כי לא רציתי לצבור קווי גובה. לא רציתי לרוץ על השביל המערבי, כי נראה לי שהוא עושה עיקוף גדול מדי. אז החלטתי לרוץ דרך השטח באזימוט עם נטייה קלה מערבה, לעבור שני שבילים ולהגיע לגבול היער הבורור ומשם כבר להתאפס. בפועל הסטייה מערבה הייתה גדולה מדי וכמעט יצאתי אל צומת השבילים. ראיתי אותה מבין העצים ותיקנתי מזרחה.
בלג ל-8 סטיתי דרומה אחרי שירדתי מהשביל ולקחתי אזימוט אל התחנה, אבל ראיתי את השביל מולי ותיקנתי.
בלג ל-9 אותה הטעות בדיוק. משהו לא הלך לי עם האזימוט בתחרות הזאת.
הלג ל-10 הוא הלג הארוך, הצריך תכנון טוב כדי לא לאכול קווי גובה רבים מדי ולא לעשות קילומטראז' גדול מדי. לדעתי הבחירה שלי היא אופטימאלית. הבעיה היחידה שלי בלג הזה היא המהירות.
בתחנה 11 שוב סטייה מאזימוט, אבל יצאתי אל השטח הפתוח ותיקנתי.
את הלג ל-12 עשיתי דרך הסינגל ותקפתי מהפנייה. אחרי הסבך יצאתי קצת גבוה מדי ועברתי את התחנה. אחרי שהגעתי לואדי וזהיתי את המיקום מהתחרו תהקודמת, חזרתי וירדתי מערבה עם כל שאר הנווטים שחיפשו את התחנה והיא הייתה שם.
הלג ל-13 דרך השטח החצי פתוח בגבול היער עד לסבך.
הלג ל-15 היה קל מדי.
בלג לתחנה 16 היה קשה מדי (כנראה פיצוי על הלג ל-15). בזמן התחרות ראיתי רק שתי אופציות. לרוץ על השביל ולתקוף את ההר מתחנת המים ומשם אל הואדי. האופצייה השנייה שראיתי היא להמשיך על השביל דרומה מתחנת המים ולרוץ מסביב. באותה הנקודה בזמן כבר הייתי תשושה והחלטתי לעשות את ההר בהליכה. עכשיו אני רואה עוד אופציה. לרוץ על השביל עד העיקול הראשון, לעלות לשביל העליון ולרוץ בצמות ליישובומשם כבר לתקוף את ההר.
בלג ל-17 חתכתי צפונה כדי לחסוך את הריצה בשביל.

מסקנות:
לשים לב לנכונות האזימוט (תחנות 6, 8, 9, 11)