יום שני, 18 בספטמבר 2017

Kfar Galim 02.09.17

רושם כללי:
ספרינט בתחילת הסתיו זה תמיד נחמד. המפה חדשה. והקונספט של ניווט סולולרי חדש לי. זאת הפעם הראשונה במישהו מחזיק את המפה במקומי ומכוון אותי דרך הטלפון. כמובן שהיו מספר כללים שהיה צורך לפתח כדי שהעסק יעבור בשלום, אבל בעקרון היה כיף.
ניתוח ציר:
בלג לתחנה ה-2 היה בלבול, כי מי שכיוון אותי אמר לרוץ עד הבניין בצורת ר'. רק שהוא  רואה את השטח מלמעלה ויכול להגיד מה הוא הבניין בצורת ר' ואני לא. בסוף חזרתי אחורה והתחתי שוב.
בלג ל-5 קיבלתי הוראה לצאת אל השטח הפתוח ולרוץ אל הסבכים שמולי. רק שזווית הראייה שלי קצת שונה מזה שרואה את המפה ורצתי אל הסבכים שראיתי בשטח אבל בעצם לא היו על המפה (בשטח הירוק האסור למעבר).
בלג ל-11 היה נסיון להסביר לאן להתקדם עם שימוש במונחים של "שמאל-ימין", דבר שסיבך אותי.
בתחנה 12 לא הובהר לי שהתחנה נמצאת בפינה הפנימית של הסככה. יותר מזה, המנחה שלי לפתע החליט שכבר לקחתי את התחנה (למרות שעד לנקודה הזאת תמיד וידאתי איתו שמספר התחנה תואם), והחליט להמשיך לתת הוראות לתחנה הבאה. הרגשתי שאני מתרחקת מהמקום המיעוד ולכן אמרתי שעוד לא לקחתי את התחנה.
מסקנות:
כל הטעויות שהיו אלה המסקנות.




יום שני, 21 באוגוסט 2017

Sarona 19.08.17

רושם כללי:
שרונה זאת מפת ספרינט נחמדה שכבר יצא לי לרוץ עליה. זאת לא מפה קשה, לכן כדי לאתגר את עצמי עשיתי ניווט זיכרון. אחרי כל תחנה לקחתי כמה שניות כדי ללמוד את הציר לתחנה הבאה ואז המשכתי לפי זיכרון. רק כשהייתי מסתבכת, הייתי חוזרת אל המפה. זה יצא אימון נחמד שלא יזיק לעשות אותו ביער. האימון היה קצת יותר מאתגר מכיוון שלא היו מנסרות בנקודת ציון, אלא סרט צהוב.
היו שני מסלולים על אותה המפה ולפי הזמנים עשיתי אותו פחות או יותר באותו הזמן.
המסלולים עם ה-GPS לא יצאו משהו, כי השעון שלי כבר בימיו האחרונים, אבל זה מה יש.

ניתוח ציר:
מסלול ימין:
בלג לתחנה 5 עברתי מעל גדר עבירה (וידאתי שהיא אכן עבירה).
בלג ל-6 רציתי לרוץ דרומה עד לבניינים ואז לפנות מזרחה, אבל יצא שרצתי בדרך קיצור בדרך הסימתאות.
לתחנה 8 היו שני נתיבים (ממזרח וממערב) ממזרח היה אפשר לקראו פחות מפה וממערב קצר יותר. העדפתי לרוץ ממערב למרות שהייתי צריכה לזכור את הנתיב הקשה.
בלג ל-9 בחרתי לרוץ ממזרח וכנראה שזאת הייתה בחירת ציר פחות טובה.
בלג ל-12 התכנון מראש הציל אותי לטעות בתכנון. רצתי ממזרח, כי זה המסלול הקצר יותר, למרות שמי שלא מתכנן מראש, ליבחין בכך.
הלג לתחנה 15 היה אמור להיות אחד הקשים לתכנון מראש. אבל החלטתי לרוץ ישר מערבה עד לשביל הכניסה למתחם (אותו הכרתי) ומשם לפנות אל העץ.

מסלול שמאל:
הלג לתחנה 1 היה ארוך ומתסכל. בסוף הלג, אחרי שעליתי במדרגות, הבנתי שלא שמתי לב איפה בדיוק נמצאת הנקודה. לכן הייתי צריכה להסתכל במפה.
הלג ל-8 היה קשה לזכור. אבל איכשהו הסתדרתי.
בלג ל-9 ראיתי נווטים שחוצים את הסבך (שהיה אמור להיות אסור למעבר), אבל הי, מה אני יכול לעשות.
בלג ל-11 כנראה הייתי עייפה. התכנון היה לצאת אל השביל הראשי ולרוץ עליו עד לגן המשחקים. בפועל אכן יצאתי אלי, אבל חשבתי שעברתי אותו. רצתי קצת לאורכו וכבר רציתי לתקן מערבה כשראיתי את הרחבה שממנה יצאתי והבנתי שאין מה לתקן ושצתי כמו שצריך.
תחנה 13 הייתה ממוקמת ממש קרוב לתחנה 11 ממספול הקודם.
תחנה 14 הייתי לפי אסטרטגיה של תחנה 15 ממסלול הקודם.

מסקנות:
לאט לאט אני חוזרת לכושר. כנראה לאט מדי.





יום ראשון, 6 באוגוסט 2017

Kadima Zoran 17.06.17

רושם כללי:
ספרינט של קיץ. אין הבה מה להוסיף. חם. ארוך. מתסכל במספר מקומות.
הייתה לי אכזבה במתחנה 13 מציור המפה. החירת הציר שלי הסתמכה על המפה, אבל המפה לא תארה בצורה מדוייקת את מה שקורה בשטח ולכן התכנון שלי גרם לי לרוץ בציר לא אופטימאלי, כאשר מי שלא תכנן או הכיר את המקום, רץ בנתיב קצר יותר. לכן האכזבה.
פרט לזה בספרינט היו הרבה לגים שהצריכו תכנון מראש לבחירת הציר האופטימאלי. לדעתי זה היה אחד המסלולים שתוכננו בצורה טובה מאוד.

ניתוח ציר:
הניווט האמיתי התחיל רק בלג לתחנה 5. הלג לא היה קשה, אבל בגלל האורך שלו, הצריך תכנון מראש. יצאתי מתחנה 4 לכיוון צפון ומיד פניתי צפון-מערבה. הגעתי לצומת ופניתי עוד יותר מערבה דרך הרחוב עד למגרשים. שם עברתי דרך גן המשחקים ונכנסתי לרחוב שמתחיל בקרבת תחנה 12. משם הדרך כבר קלה.
בלג ל-6 רצתי ממערב, כי שם מספר הבניינים קטן יותר ועל כן המרחק של הלג קצר יותר.
בלג ל-7 הייתה מלכודת קלאסית לתפוש נווטים שלא מתכננים מראש. ברור שהיה צריך ללעקוף מדרום, אבל במו עיניי ראיתי נווטת נופלת בפח וממשיכה ישר.
בלג ל-9 שוב היה צורך בתכנון מראש ולעקוף את כל השכונה מצפון (על גבול המפה).
בלג לתחנה 11 הייתה אכזבה, כי רציתי לרוץ דרך השביל בין הסבכים שיורד דרומה, אבל הוא היה כ"כ סבוך, שלא אזרתי אומץ כדי לעבור בו וחזרתי על עקבותי.
הלג לתחנה 13 היה מאכזב. אם המפה הייתה מדוייקת, התכנון שלי היה אופטימאלי: ריצה צהצד המערבי בקרבת תחנה 9, לעקוף את הבניין מצפון ולתקוף את התחנה מהפתח הצפוני. כך עשיתי. אבל כשהגעתי לתחנה, גיליתי שיש שם מדרגות שמוביות מחוץ לסמטה הצרה ממש בקרבת התחנה ואנשי נכנסים משם. כלומר, הם רצו ממזרח בדרך הקצרה שלא סומנה על המפה.
הלג ל-14 שוב הצריך מעט תכנון שנעשה תוך כדי התקדמות.
את תחנה 15 תקפתי מדרום.
בלג ל-16 שוב יכלו לתפוש את מי שלא מתכנן מראש.
בלג ל-17 העדפתי לרוץ דרך התחנה 13 והצפון הכי רחוק של המפה (שוב תכנון מראש). ואז ירדתי במדרגות (קצת קשות לאבחון במפה) וחזרתי מאט אחורה אל התחנה.
בלג מ-19 לסיום יש סימון מקווקו של המסלול סביב ברחבה שבו צריכים לרוץ, אבל אף אחד מהמסימים לא שם על זה. מעניין למה...

מסקנות:
אין מה לעשות עם מפה לא מדוייקת - הרי "כולם נמצאים בתנאים שווים".



יום חמישי, 3 באוגוסט 2017

Nahshonim 27.05.15

רושם כללי:
בשבילי "שליחים" תמיד היה האירוע של השנה. זאת תחרות במתכונת אחרת ומוציאה אותך מהשגרה. בשליחים אני מרגישה שהאירוע יותר חברתי (גיבוש מועדון) ולכל אחד יש יותר אחריות, כי הוא חלק מקבוצה. לא נראה לי הגיוני שדווקא בתחרות כזאת תקח את הזמן ותתברבר. אם אתה לא בטוח בכוחות שלך, תלך על בטוח. תתקוף את התחנות ממקומות קלים ואולי לא תהיה הכי מהיר, אבל גם לא תסתובב בשטח פי שניים זמן ממה שאתה אמור.
האירוע של השנה היה מאוד דומה לשאר השנים. זינוק המוני ושלושה משתתפים בכל קבוצה. מזג האוויר היה חם כבר מהבוקר ומבחינתי היה ניתן להקדים את הזינוק הראשון לפחות בשעה.
לפי העדפה שלי - זינקתי במקצה הראשון. זה המקצה האהוב עלי. האנשים שסביבי לא מלחיצים אותי ואני עוברת את המסלול יחסית ברוגע. אם אני מזנקת במקצה שני או שלישי, עד שאזנק, כבר אשתעמם ויצא לי כל המרץ מההמתנה. זה קרה גם בארצית של שגב בשנה שעברה כשעזרתי בארגון ויצאתי למסלול ממש לפני שקיפלו את הזינוק. בקיצור, אני מעדיפה זינוקים מוקדמים.
הניווט הלך לי טוב (הכושר היה המכשול היחידי). רק לקראת הסוף עשיתי טעות בגלל עייפות ותחנת קהל.

ניתוח ציר:
בלג ל-1 רצתי עם כולם עד לשביל משם מזרחה עד לצומת שבילים ומשם לתחנה.
את תחנה 2 תקפתי ממתלול האפר שהיה אחרי השביל.
בלג ל-3 רציתי ללכת על בטוח ויצאתי לצומת, למרות שיכולתי לרוץ ישר אל התחנה.
תחנה 4 תקפתי מפינת השביל.
בלג ל-5 רציתי לרדת מההר, אבל שמתי לב לסינגל שעובל לידי וחזרתי כדי לרוץ עליו ביותר נוחות. הוא היה כזה נוח שלא שמתי לב מתי חלפתי על פני השביל שהיה אמור להתריע על קרבת התחנה. בסופו של דבר עצרתי, כי ראיתי שהסינגל כבר מתעקל והיער מתחיל. אז רצתי אל התחנה שהייתה באותו קו גובה.
לתחנה 6 בחרתי את השביל, כדי לא לאבד זמן בסבך. תקפתי מהעצים.
לתחנה 8 רצתי על קו הגובה והסתמכתי על קו מתח והעיקול בשביל.
בלג ל-9 צפונה עד הגדר ולאורכה עד הסוף.
בלג ל-10 לאורך קו המתח עד לסבך. לא מסובך.
הלג ל-12 תחנת קהל לא קשה למצוא.
הלג לתחנה 13 הייתה הטעות הקשה היחידה במסלול. כעקרון התחלתי לרוץ בכיווון הנכון. אבל הסתמכתי על הגבעה שמשמאלי והיא הובילה אותי לכיוון הלא נכון. כשיצאתי לשביל והתאפסתי עם המצפן, הבנתי שטיתי ותיקנתי.

מסקנות:
יותר כושר.
להיות יותר זהירה לקראת סוף המסלול.





יום רביעי, 2 באוגוסט 2017

Bat Hefer 26.05.17

רושם כללי:
ספרינט בסגנון סקור. המסלול לא היה קשה. והצריך בעיקר ריצה ולא חשיבה. וכמובן שזה הזכיר לי שאני לא בכושר. בכל אופן היה נחמד.

ניתוח ציר:
הציר שבחרתי: -> 40 - 39 - 41 - 32 - 35 - 38 - 42 - 31 - 37 - 34 - 100 -36 - 33
אני חושבת שהטעות החמור שלי היא מ-34 ל-36. הייתי צריכה לעקוף מדרום, כי המרחק שם קצר יותר ואת תחנה 100 לאסוף אחרונה. אבל שוב, בגלל עייפות בסוף המסלול אני נוטה לעשות שטויות.

מסקנות:
כרגיל - להיכנס לכושר זאת המטרה.



יום חמישי, 27 ביולי 2017

Ruppin Academic Center 24.05.17 - World Orienteering Day: WOD

רושם כללי:
זה היה יום הניווט העולמי. למרות שזה נפל באמצע השבוע, עדיין החלטתי להשתתף אחרי יום עבודה מיגע. למזלי האירוע התקיים עשר דקות נסיעה מהבית שלי והנסיעה לא הכבידה עלי.
חהאירוע עצמו היה ממש נחמד במתכונת: הגעת - זינקת. לשם שינוי אף אחד לא מודד לך זמנים ואתה לא מתחרה באף אחד. עשיתי את שני המסלולים (באורך 1.2 ק"מ). כל אחד מהם בקצת פחות מעשר דקות.
אחת התחנות לא הייתה במקום וזה קצת בלבל אותי. תחנה אחרת לא הייתה על פריט הנוף וזה גם הוציא אותי מהזרימה של המסלול. חוץ מזה, היה ממש נחמד. לא אתחיל לעשות פה ניתוח ציר, למרות שהיו לי גם טעויות, כדי שהניווט הזה יישאר לשם הניווט.



יום רביעי, 26 ביולי 2017

Caesarea 20.05.17

רושם כללי:
חולות זה לא המקום המועדף עלי. ובכל זאת אני באה לניווטים בקרבת קיסריה. לא ממש התאמצתי בניווט הזה. הוא היה יותר בשביל להעביר את הזמן ולא כדי להתחרות. היו מספר מקרים בהם לא הצלחתי להגיע פיזית לתחנה מהמום שבו תכננתי, כי המפה לא תאמה את המציאות וזה מדכא.

ניתוח ציר:
בלג לתחנה ה-1 לא הגעתי עד לתחנה בדיוק שני מטר והתחלתי לחפש אותה. כבר שם חשדתי שמשהו עם המפה או המסלול הולך להיות לא בסדר.
בלג ל-2 החלטתי ללת על השטח הפתוח.
בלג ל-4 אחרי יציאה אל השביל וריצה עליו, רציתי לחתוך אל התחנה מקרבת הגדר, אבל הייתה שם מזבלה וסבכים בלתי עבירים, לכן לקח לי זמן לצאת משם ולעקוף את הג'יפה.
את תחנה 6 חשבתי לחפש למעלה. אבל הסתבר שהיא למטה.
בלג ל-9 חתכתי את המפה, אבל רצתי דרך היישוב ואז ספרתי סבכים.
את תחנה 11 החלטתי לתקוף דרך השביל. עקפתי את כל הסבכים, יצאתי אל השביל ורצתי עד שהגעתי לצומת ומשם שוב לעקוף סבך.
בלג ל-12 היה קל לרוץ אל שני העצים הבולטים, אבל לדעתי התחנה הייתה על העץ הלא נכון מבין השניים.
בלג ל-13 עשיתי טעות (או שלא). חשבתי לרוץ דרומה ואז לפנות מערבה ולצאת מהשבילון המסומן במפה. בפועל לא מצאתי את השבילון הזה והסתבכתי קשות עם הסבך. אם השבילון לא היה מסומן, הייתי פונה צפונה, יוצאת מהסבך ואז רצה על השביל וחותכת אל התחנה.

מסקנות:
לא תמיד מה שרואים במפה זה מה שיש בשטח. שלושת המקומות בהם המפה הייתה שונה ממה שדמיינתי, גזלו ממני יותר מדי זמן בשטח.