יום ראשון, 18 בפברואר 2018

Horashim 10.02.18

רושם כללי:
מיד כשהגעתי בהנתי שיש לחץ בארגון. התנדבתי לעזור ויצאתי לשטח מאורח ממה שתכננתי.
סקור תמיד היה הניווט החביב עלי. בו קיימות יותר אפשרויות מאשר במסלול הרגיל. גם הפעם זה לא היה שונה והרגיל. תכננתי את המסלול שלי על הדרך, משאירה קבות תחנות קרובות לסיום לסוף. לא הכל הלך לפי התכנון, והספקתי פחות תחנות מכפי שקיוותי, אבל היה נחמד. בסופו של דבר השיטה - להתחיל לחזור כשעברו 25 דקות מתחילת המסלול, תמיד עובדת ולא איחרתי לסיום.
תחנות 17 ו-12 לא לקחתי, כי הן היו נמוכות מדי (יותר מדי קווי גובה לחזור). את תחנות 20, 8, 22, 19 לא תכננתי לקחת, כי הן רחוקות מדי ונמצאות על הר.

ניתוח ציר:
בלג לתחנה 6 קצת פספסתי את התחנה ואספתי אותי בעיקר בזכות נווטים אחרים.
בלג לתחנה 3 רצתי ביער על קו הגובה.
תחנה 9 על השביל ואז לואדי.
תחנה 11 מעבר לשלוחה.
בלג ל-14 רצתי דרך השטח הפתוח. עכשיו אני רואה שיכולתי לקצר.
בלג ל-21 רצתי על השביל, נכנסתי לשטח ותקפתי מעיקול השביל האחר. קצת פספסתי, כי היה שם עוד סלע דומה עשר מטר מהסלע המקורי (לא מסומן).
כאן כבר הבנתי שצריך לחזור כי הזמן היה 25 דקות. רציתי לאסוף את 7, 4, 23 ו-18, אבל העדפתי לקחת את התחנות הקרובות לסיום, שם הן צפופות יותר. לכן רצתי אל 5.
בלג ל-5 רצתי בשביל לעובר בואדי ותקפתי מצומת שבילים. יכולתי לרוץ בסינגל ואז הייתי מגעיה ישר אתל התינה.
10 הייתה פשוטה ונראתה מרחוק.
בלג ל-24 עשיתי קצת סיבובים כדי לרוץ על השביל ולא להסתבך עם השטח הסבוך.
תחנה 15 רצתי על השביל.
בקרבת תחנה 15 ראיתי שיש לי עוד עשרים דקות. לכן החלטת לאסוף עוד ארבע תחנות.
הטיפוס ל-2 היה קשה, אבל מצאתי את התחנה בקלות בזכות השלוחה.
את -16 תקפתי מהעץ הבודד.
לתחנה 1 רצתי על השביל.
את תחנה 13 (שנגנבה) על קו הגובה וירדתי אל המצוקים.
סיימתי חמש דקות לפני הסמן, כי ארבעת התחנות האחרונות עברו חלק, אבל אם הייתי מסתבכת איתן עדיין היה לי קצת מרווח בטחון שלא נזקקתי לו.

מסקנות:
שום דבר לא השתנה בניהול הזמנים שלי. אני יודעת בדיוק את מאגר הכוחות שלי ולמה אני מסוגלת.
עדיין מרגישה שאין לי מספיק כושר.
מתחנה 11 הייתי צריכה לאסוף את 4, 23, 18 ואז הייתי מרוויחהנקודה1 נוספת על תחנה אחת יותר. במקום זה אספתי את 14 ו-21 שהיו קשות יותר מבחינה פיזית ומרחק, לכן גזלו זמן רב יותר.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה